שוק המוסדות לסיעוד כרוני ותשושי נפש בישראל נשען במידה רבה על המדינה. היא זו שמפנה ומממנת את מרבית הלקוחות של אותם מוסדות והיא גם זו שאחראית על הרגולציה, התקנים, הכללים, הדרישות ועוד. התהליך הזה נעשה באמצעות מחירון אותו קובעת המדינה, ועל פיו היא משפה את המוסדות על כל קשיש שמתגורר אצלם.
המחירון הזה עודכן בפעם האחרונה לפני יותר מעשור עם מודל עדכון בעייתי שאפילו לא עדכן את העליות העצומות שהיו בשכר המינימום.
כעת, המדינה אמורה לפרסם מכרז חדש. מונתה ועדה ציבורית, הוקמו צוותי עבודה מקצועיים והחל תהליך מסודר של בחינה מחודשת של תחום הסיעוד הגריאטרי מתוך מטרה אמיתית לאפשר להזדקן בכבוד גם במוסדות סיעוד. עד כאן – מבורך. אך כפי שזה נראה עכשיו, למכרז שעומד להתפרסם אין שום קשר למסקנות המקצועיות בגלל סיבה אחת פשוטה, תימחור בחסר.
הבעיה המרכזית והגורפת היא, במלים פשוטות, שהמכרז לא מאפשר למוסדות להתקיים כלכלית וכפועל יוצא לתת שירות וטיפול נאות לזקן הסיעודי. התיקצוב שמשרדי הבריאות והאוצר מוכנים לשלם בגין הדרישות הרגולטוריות, שהם עצמם קבעו, חושבו בחסר של כ 27% לפחות.
זה לא משבר שיפגוש אותנו בעתיד הרחוק. כבר כיום אנו עדים לכך שמספר המיטות הסיעודיות בישראל לא גדל בשנים האחרונות וזאת למרות שמספר הזקנים הסיעודיים עלה בצורה חדה. בעשור הקרוב מדינת ישראל זקוקה לתוספת של כ-15 אלף מיטות אשפוז סיעודיות לפחות. כבר כיום זקנים רבים "נתקעים" ימים ושבועות ארוכים בבתי החולים, חשופים לזיהומים מסכני חיים, בגלל שאיו מקום במוסדות.
חשוב להבהיר, המוסדות הסיעודיים הם לא הבעיה – אלא דווקא הפתרון עבור המדינה והמשק. כל יום אשפוז בבית חולים עולה למדינה 2,400 שקלים. במוסד גריאטרי הוא עולה כרבע מהסכום גם אחרי תשלום הוגן מצד המדינה.
במשרדי האוצר והבריאות ישנם אנשי מקצוע מהמעלה הראשונה שמבינים את הפער, אולם עקב אילוצים, המדינה תקריס את ענף האשפוז הסיעודי על זקניו. בניסיון לחסוך תקציב, הם יביאו לקריסה כלכלית של מוסדות רבים, כפי שכבר התחלנו לראות בשנה האחרונה. לא רק שלא יוקמו מוסדות חדשים, מהר מאוד גם הקיימים ייסגרו, ישנו ייעוד או יחליטו לעבוד רק עם לקוחות פרטיים שיש להם לשלם אלפי שקלים בחודש. כבר היום יש יזמים רבים בתחום, שמחזיקים בקרקע עם אישורים לבניה, ומקפיאים את הפרויקט בגלל חוסר כדאיות.
הדאגה לזקנים, להורים, הייתה תמיד חלק מהציווי האלמותי של העם היהודי 'כבד את אביך ואת אמך', בנוסף לציווי לכבד זקנים ולקום מפניהם. הוקמו במדינה מנגנונים חברתיים שמאפשרים לכל אזרח לחיות בהם בשנות הזקנה בכבוד, אבל המנגנונים האלו הולכים ונשחקים. זה הזמן להקים קול זעקה.
