נשיא המדינה יצחק הרצוג נשא דברים הערב, יום רביעי, באירוע לציון יום העצמאות האמריקאי בבית השגריר בירושלים.
״השגריר לו וד"ר שוורץ, תודה על קבלת הפנים לרגל יום העצמאות האמריקאי, ותודה על מאמציכם הבלתי נלאים להעמקת הקשר בין מדינותינו ברגע כה קריטי לאזור, ולעולם כולו" פתח הרצוג את נאומו.
בפתח דבריי, ברצוני להביע את צערי העמוק ואת תנחומיי לקורבנות פיגוע הטרור שהתרחש הבוקר בכרמיאל. ליבי עם משפחתו של סמל אלכסנדר יקימינסקי שנרצח בפיגוע הנוראי, ואני נושא תפילה למען הפצועים.
כמובן, שאנחנו לא שוכחים לרגע את החטופים שלנו, ביניהם גם אזרחים אמריקאים – המוחזקים בשבי בעזה, על ידי ארגון הטרור חמאס.
השגריר לו, אני יודע שאתה והנשיא ביידן עושים כל שניתן על מנת להשיב את כל החטופות והחטופים לביתם ואני מודה לכם על כך מעומק ליבי. המחויבות שלנו להשיב את החטופים חזרה לביתם היא מוחלטת.
אני נפגש עם משפחות החטופים כמעט כל יום, ואני רוצה להצהיר באופן ברור: לא שכחנו אותם לרגע. האומה לא שכחה אותם לרגע. אין בית בישראל או משפחה שבהם לא חושבים על החטופים. אין תפילה בבית כנסת, אירוע ציבורי, או אפילו אירועים פרטיים, שבהם הדאגה לחטופים אינה מושמעת בצורה ברורה.
אין תפילה, זעקה, ודרישה להחזרתם המידית שאינה נשמעת. כולם רוצים אותם בבית. והרוב המוחלט בעם תומך בעסקה. הציפייה שהמדינה תחזיר אותם הביתה היא בלב הקונצנזוס הישראלי.
חבריי, אנו מדגישים הערב שוב אמת ברורה ומובנת מאליה: הברית הייחודית בינינו מבוססת לא רק על הערכים המשותפים שלנו, אלא גם על הנכונות שלנו להגן על הערכים האלה. מאז השבעה באוקטובר, ישראל נמצאת בחזית הקרב העולמי נגד הטרור והקיצוניות. נגד אלה שפועלים מטעם משטר האייתוללות המדכא. ונגד אלה שמבקשים לכפות את חזונם האפל של עתיד המבוסס על שנאה רדיקלית ודיכוי.
שוב ושוב, ארצות הברית הראתה, במילים ובמעשים, ובתמיכה דו-מפלגתית מוחלטת, שהיא בעלת הברית הגדולה ביותר של ישראל, ושאנחנו עומדים יחדיו במאבק הארוך והקשה להגנה על הערכים שלנו, על חיינו, ועל הדרך בה אנו בוחרים לחיות את חיינו.
כמו בכל משפחה, לא תמיד יש הסכמה על הכל, וזה בסדר. חילוקי דעות אינם מערערים את הבסיס הרחב של יחסי הידידות ושל הברית בין המדינות, ששומרים עלינו מחוברים לסיפור המשותף שלנו ומקדמים את האינטרסים החיוניים של שתי מדינותינו. בשם המדינה והעם בישראל, אני מביע את תודתי העמוקה לנשיא ביידן, לממשלת ארצות הברית, לקונגרס, ולעם האמריקאי על התמיכה והסולידריות שתמיד היו עוגן לביטחוננו, ושהתבטאו בדרכים רבות מאז השבעה באוקטובר.
מהרגעים הראשונים של המלחמה, עמדתו של הנשיא ביידן הייתה חד-משמעית. הוא התייצב קדימה והצהיר באמירה חזקה, שלנוכח הביטויים האפלים ביותר של אכזריות אנושית, ארצות הברית של אמריקה שם בשבילנו. הוא הצהיר בצורה ברורה מאוד: ישראל לא תעמוד לבד למול אויביה. והוא ניחם מעומק ליבו אומה אבלה. אבל זה לא נעצר במילים. מיד לאחר הטבח, ארצות הברית שלחה במהירות כוחות צבאיים לאזור, ביניהם גם נשק וסיוע נוסף לישראל, בקנה מידה חסר תקדים.
הנשיא ביידן ביקר בישראל בזמן מלחמה – מחווה יוצאת דופן של תמיכה. כאשר איראן ירתה מעל 300 טילים ומל"טים על האוכלוסייה האזרחית של ישראל, זה היה הצבא האמריקאי שהצטרף לצה"ל, והוביל קואליציה בינלאומית שסיכלה את המתקפה הזדונית בהצלחה מרהיבה. תזכורת חשובה לעולם על הכוח בהגנה המשותפת על עקרונות האנושות.
הבהירות הזו הודגמה לא רק בשדה הקרב, אלא גם בזירה הבינלאומית. ארצות הברית עמדה באומץ לצידה של ישראל במוסדות בינלאומיים. נגד ניסיונות הדה-לגיטימציה של ישראל, נגד שנאה, דעות קדומות ואנטישמיות, ובעד האנושיות ששומרת עלינו בטוחים ושלמים. זו בהירות מוסרית וחזון. זהו המוסר הגבוה. זו ברכת ארצות הברית של אמריקה לעולם.
אלוהים יברך את אמריקה. אלוהים יברך את ישראל. ואלוהים יברך את הידידות הבלתי ניתנת לשבירה בין האומות שלנו. תודה רבה.״
