ועדת החוץ והביטחון בראשות ח"כ יולי אדלשטיין, אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה – חרבות ברזל), תיקון (הארכת תוקף), התשפ"ד–2024. הצעת החוק מבקשת להאריך את הוראת השעה עד ליום ב' בניסן התשפ"ה – 31 במרץ 2025.
חלקו הראשון של הדיון היה גלוי, ובו הצביעו ארגוני חברה אזרחית על הסכנות הטמונות בהצעת החוק הנוגעות לחדירה לפרטיות. חלקו השני של הדיון היה חסוי, ובו פירטו גורמי הביטחון על האיומים הנשקפים ולאורם על נחיצות הארכת הוראת השעה.
צוות הייעוץ המשפטי לוועדה הזכיר כי בעקבות מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר, התקינה הממשלה ביום י"ד בכסלו התשפ"ד (27 בנובמבר 2023) תקנות שעת חירום המסמיכות עובד במערך הסייבר הלאומי, בשירות הביטחון הכללי או במלמ"ב להודיע לספק הנתקף על קיומו של חשש לתקיפת סייבר חמורה נגדו, ובהמשך לכך במקרים מסוימים לתת לספק הנתקף הוראות לצורך איתור התקיפה, מניעתה או בלימתה. זאת, במטרה לאפשר התמודדות נאותה עם התגברותן והתעצמותן של מתקפות סייבר נגד גופים אזרחיים במשק הישראלי אגב הלחימה המתמשכת במסגרת הפעולות הצבאיות המשמעותיות ובמהלכן.
ביום 6.12.23 הונחה על שולחן הוועדה הצעת חוק ממשלתית אשר נועדה להחליף את תקנות שעת החירום בחקיקה ראשית של הכנסת, כהוראת שעה לתקופה של שישה חודשים, עם אופציה להארכה לתקופות נוספות שלא יעלו על שלושה חודשים כל אחת ובלבד שסך תקופות ההארכה לא יעלה על שישה חודשים.
ביום 25.12.23 הוראת השעה עברה בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת, וב- 26.12.23 פורסמה ברשומות. בהוראת השעה נקבע כי היא תעמוד בתוקפה ל-7 חודשים, ללא מנגנון ההארכה אשר הוצע תחילה, ועל כן הינה צפויה לפקוע ביום כ' בתמוז התשפ"ד (26 ביולי 2024(.
הצעת החוק הממשלתית שהונחה בפני הוועדה מבקשת להאריך את תוקף הוראת השעה עד ליום ב' בניסן התשפ"ה (31 במרץ 2025). בדברי ההסבר להצעה, נכתב כי מאז חקיקתו של החוק, חל שיפור ניכר בהתמודדות ספקים עם תקיפות סייבר חמורות. ספקים אשר כלפיהם בוצעה תקיפת סייבר חמורה ועודכנו על כך, טיפלו בתקיפה באופן הולם ובפרק זמן סביר כמוגדר בחוק, לעיתים תוך שניתן להם סיוע והכוונה על ידי הגופים.
הוראת השעה כוללת חובות דיווח חודשיות של מלמ"ב, שב"כ ומערך הסייבר הלאומי לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת וליועצת המשפטית לממשלה. יצוין כי קיימת חשיבות רבה בחובת הדיווח הקבועה בהצעת החוק, שכן היא יוצרת מנגנון של פיקוח ובקרה על השימוש בסמכויות המוקנות לגופי הביטחון בהצעת החוק, זאת במיוחד לנוכח החשאיות הקיימת בממשק בין גופי הביטחון לבין הספקים שאינו גלוי לציבור. הייעוץ המשפטי לוועדה סבר כי יש לאפשר דיווח רחב יותר לוועדה והמליץ לשנות את חובת הדיווח במספר היבטים.
