"איומי האקלים על שוק הביטוח העולמי הם מוחשיים והם כאן"

בכנס משותף למשרד להגנת הסביבה ולמכון הישראלי לדמוקרטיה בנושא "סביבה ופיננסים – פרסום הטקסונומיה הישראלית", פרסם אתמול המשרד את הטקסונומיה הישראלית לסיווג פעילויות כלכליות בנות קיימה.

הכנס התקיים בבורסה לניירות ערך, במעמד השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, ובנוכחות בכירים מהמגזר הציבורי והעסקי: אבי חיים, סמנכ"ל בכיר לרישוי סביבתי ומניעת סיכונים במשרד להגנת הסביבה; ד"ר אוהד קרני, מנהל אגף מדיניות ואסטרטגיה במשרד להגנת הסביבה; פרופ' קרנית פלוג, סגנית נשיא למחקר ועמיתה בכירה ע"ש וויליאם דוידסון למדיניות כלכלית במכון הישראלי לדמוקרטיה; דפנה אבירם ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה; המפקח על הבנקים, דניאל חחיאשוילי; גיל כהן, סגן בכיר לחשב הכללי ומנהל חטיבת המימון והאשראי במשרד האוצר; עמית גל, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון; יאיר אבידן, יו״ר הועדה המייעצת של מרכז אריסון ל-ESG באוניברסיטת רייכמן ובכירים רבים נוספים.

הכנס התקיים במטרה לקדם את השיח ואת הפעולות הנדרשות בתחום של סביבה בפיננסים, בחיבור שבין העולם הפיננסי לעולם הסביבה והאקלים. לאור שינוי האקלים, גם המגזר הפיננסי הופך לחשוף יותר למגוון סיכונים סביבתיים ואקלימיים ההולכים ומתעצמים. מן העבר השני, ההזדמנויות בתחום הסביבתי מתפתחות בקצב מהיר, בין אם בפיתוח מוצרים פיננסים סביבתיים ובין אם בהשקעות ירוקות וסביבתיות.

במהלך הכנס התפרסם פרק המיטיגציה (הפחתת פליטות גזי חממה) של הטקסונומיה הישראלית לסיווג פעילויות כלכליות בנות קיימה. הטקסונומיה מציגה קריטריונים מדידים המגדירים פעילויות כלכליות התורמות למטרות מיטיגציה, ושאינן פוגעות במטרות סביבתיות אחרות. הטקסונומיה הישראלית מבוססת על הטקסונומיה באיחוד האירופי, ופרסומה מקדם את ישראל לעבר המדינות המתקדמות בתחום הסביבה בפיננסים.

אימוץ של הטקסונומיה על ידי גופים פיננסים וחברות ריאליות צפוי לעודד השקעות בנות קיימה, להגדיר "מימון ירוק" באופן ברור ובכך לסייע במניעת התיירקקות, ולקדם את המשק בישראל לעבר כלכלת דלת פחמן.

המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, אמר בכנס: "הסיכונים האקלימיים יכולים לבוא לידי ביטוי בסיכונים הפיזיים, בסיכונים של השקעות של הבנקים, בסיכוני מעבר שעלולים לגרום להפסדים, וכן בסיכונים שנוגעים לאחריות חברתית. המערכת הפיננסית חשופה לסיכונים האלה והיא צריכה ללמוד איך לנהל אותם. הצעד הראשון שעשינו הוא הוראת סיכוני אקלים בתקופת המפקח הקודם על הבנקים. ההוראה מכניסה את כל עולם הסיכון מאקלים למערכת הבנקאות, מגדירה את הממשל התאגידי, מסגרת הבקרה הפנימית, וכמו בכל סיכון היא קובעת איך זה משפיע על ההון של הבנק ועל הנזילות. ההוראה מבוססת על הוראת באזל, והיא אמורה להיכנס לתוקף בעוד שנתיים. השיח מול המערכת הבנקאית התחיל".

עמית גל, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר: "הכספים שמנוהלים עבור הציבור בגופים המוסדיים מהווים סדר גודל של מחצית מנכסי הציבור. המערכת הפיננסית מהווה מנוף לקבלת המדיניות בכללותה, ובתוך המאזן עם סיכוני אקלים, ההשקעות של הגופים המוסדיים הם חלק מרכזי, וללא הכנסת המרכיבים האלה – ההתמודדות היא חסרת סיכוי. קודם כל, צריך להביא בחשבון את חובת הנאמנות בניהול כספים. בהוראות של ניהול שוק ההון, הגופים המוסדיים חייבים לקחת בחשבון שיקולים אלה".

גל הוסיף כי "כרגע הביקוש למסלולים ירוקים הוא לצערנו במקום נמוך, קצב העלייה גבוה אך המספרים האבסולוטיים נמוכים. ההשקעות של הגופים המוסדיים במערכת הביןו-לאומית חשופות לכל אותם מערכת כללים שחלות על גופים פיננסיים, ולכן ההשתלבות של ישראל חייבת לקחת בחשבון עמידה בסטנדרטים המתקדמים".

לשאלתה של פרופ' קרנית פלוג, על חשיפה של המבוטחים בישראל במקרה של אי עמידה בסטנדרטים הבינ"ל, אמר גל: "איומי האקלים על שוק הביטוח העולמי הם מוחשיים והם כאן. לשמחתנו, אנחנו חשופים בהיקף מצומצם יותר לאסונות אקלים, אך בארה"ב יש מקומות שלא ניתן לקבל ביטוחי דירות. הדבר הזה לא פוסח עלינו, שוק הביטוח בישראל מבוטח על ידי מבטחי משנה במערכת הגלובלית. מבטחי המשנה בעולם צריכים לקבל החלטה האם הם נותנים כיסוי לשריפות בקליפורניה או בישראל, ובמובן הזה אנחנו לא אי. ההשפעה על הביטוח, במיוחד בתחום האלמנטרי, הם משנה לשנה, הם לא מיידיים. אבל הדברים האלה קורים בצורה הדרגתית. גם הנכונות של מבטחי המשנה היא אל מול סטנדרט הביטוח של המגזר בישראל. אנו רואים חשיבות גדולה בהכנסת הליכים אלה בגופים המוסדיים – וקיימות חובות לכך".

גיל כהן, סגן בכיר לחשב הכללי ומנהל חטיבת המימון והאשראי במשרד האוצר, התייחס להנפקה של אג"ח ירוק בהיקף של שני מיליארד דולר בשנת 2023, ואמר כי ברגעים אלה, על רקע תשעת החודשים האחרונים, אנחנו בוחנים איך אנחנו יכולים להמשיך לשפר ולהמשיך בהליכי הנפקה אלה. לדבריו, אף טיוטת הטקסונומיה סייעה למפגשים עם משקיעים זרים באירופה ובארה"ב.

יאיר אבידן, המפקח לשעבר על הבנקים, וכיום יו"ר הוועדה המייעצת במרכז אריסון ל-ESG באוניברסיטת רייכמן: "תאגידים לא נותנים משקל מספק לסיכונים האקלימיים בטיעון של נאמנות למשקיעים. קיימת חשיבות רבה שדירקטוריונים ומנהלי השקעות ייקחו בחשבון סיכוני אקלים בקבלת ההחלטות. מספר החברות המדווחות בישראל על ESG הוא רק של עשרות וחלקי ביותר. בהחלט נכון לבחון חובת דיווח מעבר לחברות ציבוריות. זה עשוי לספק תמיכה משמעותית למרכזיותה של ישראל בשוק הגלובלי. בעידן ש-ESG הופכים לנורמות בעולם הפיננסי, אסור שישראל תישאר מאחור. נכון להמשיך לקדם חקיקת פחמן, בהתאם לסכומים הנקבעים במדינות המתקדמות, ולקדם חוק אקלים. חשוב שהגופים הפיננסיים יטמיעו את הטקסונומיה הישראלית, תוך יצירת כלים להטמעה ופיקוח ואכיפה של המשרד להגנת הסביבה".