ארצות הברית סוערת, גועשת ורועשת, בשל הודעתו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, כי לא יתמודד בבחירות לנשיאות שייערכו בחודש נובמבר, זאת לאחר מכבש לחצים חסר תקדים מצד חברי המפלגה הדמוקרטית, שעם סקרי דעת הקהל, "גילו" אף הם את מצבו הבריאותי החמור של הנשיא.
רק שעות קודם לכן עוד התעקש הנשיא ביידן להתמודד עד הסוף, זאת למרות מאמציהם של הנשיא לשעבר אובמה – פטרונו הפוליטי ובכירים נוספים במפלגה שקראו לו לפרוש. ביידן הצהיר כי בדומה לבחירות 2020, גם הפעם יביס את טראמפ. במטרה למנוע את הרחש בחש בנושא, במפלגה הדמוקרטית אף שקלו להכריז באופן רשמי על מועמדותו של ביידן בבחירות 2024, כחודש לפני המועד המתוכנן.
בסופו של דבר ולאור לחצים הולכים וגוברים, לצד דחיית ההצבעה בוועידה הדמוקרטית, ביידן שחש נבגד מחבריו, הודיע כי לא יתמודד לנשיאות. "למרות שזו הייתה כוונתי להיבחר מחדש, אני מאמין שזה האינטרס הטוב של המפלגה שלי ושל המדינה שלא אתמודד על התפקיד ואתמקד אך ורק במילוי חובותיי כנשיא למשך שארית כהונתי" הודיע באיגרת שטלטלה את ארצות הברית וגלי ההדף שלה הגיעו לרחבי העולם כולו.
אבל ביידן לא לבד. לאורך ההיסטוריה של הבחירות לנשיאות ארה"ב, וגם ברחבי העולם, התרחשו מקרים לא מעטים בהם מועמדים נאלצו או בחרו לפרוש מהמרוץ. פרישות אלו התרחשו בשלבים שונים, החל משלבים מוקדמים ועד לימים ספורים לפני הבחירות הכלליות, והסיבות לכך היו מגוונות לא פחות.
כך למשל בשנת 1896, ויליאם ג'נינגס בריאן, המועמד הדמוקרטי לנשיאות ארה"ב, שם קץ לקמפיין שלו לאחר תבוסה קשה בעימות מול יריבו, ויליאם מקינלי. בשנת 1872, אירעה דרמה של ממש כאשר הוראס גרילי: עיתונאי ופוליטיקאי ידוע, התמודד מטעם המפלגה הליברלית-רפובליקנית. גרילי נפטר באופן פתאומי מהתקף לב רק 33 ימים לפני יום הבחירות. סגן הנשיא שלו, אנדרו סטיוארט, נבחר במקומו, אך הפסיד ליריבו הדמוקרטי, יוליסס סימפסון גרנט.
בשנת 1972 התחוללה דרמה שיש מי שיישווה את תסמיניה, לאלו שהובילו לפרישתו של הנשיא ביידן, אך בשונה מביידן, מי שנאלץ לפרוש, היה דווקא סגן הנשיא המיועד. באותם ימים, ג'ורג' מקגוורן, גם הוא מועמד דמוקרטי, שקע בבוץ הפוליטי, לאחר שמועמדו לסגנות, תומאס איגלטון נאלץ לפרוש מהמרוץ 18 ימים בלבד לאחר בחירתו, בשל העובדה שאיגלטון חשף שעבר טיפולים פסיכיאטריים. מקגוורן בחר בוולטר מונדייל כסגן נשיא חדש, אך הם הפסידו לנשיא המכהן ריצ'רד ניקסון.
לא רק בארצות הברית אירעו מקרים של פרישה סמוך לבחירות. כך למשל, בשנת 1969, ראש ממשלת בריטניה דאז, הרולד וילסון, התפטר מתפקידו זמן קצר לפני הבחירות הכלליות, בעקבות ירידה משמעותית בתמיכה במפלגתו.
בשנת 1998: ז'אן-מארי לה פן, מנהיג מפלגת החזית הלאומית בצרפת, התמודד בסיבוב השני של הבחירות הנשיאותיות מול ז'אק שיראק. רגע לפני תום מערכת סוערת במיוחד, לה פן פרש מהמרוץ וכל זה מספר ימים לפני יום הבחירות. הנימוקים לכך היו עקב טענות על שחיתות ופגיעה בבריאותו. שיראק ניצח בבחירות ברוב סוחף.
בשנת 2008, מועמד האופוזיציה בבחירות הנשיאותיות בסומליה, עבדאללה אחמד עבדאללה, פרש מהמרוץ מספר ימים לפני יום הבחירות עקב חשש מזיופים. אחמד עבדאללה טען כי הממשלה מתכננת להטות את תוצאות הבחירות לטובת המועמד המכהן, עבדאללה יוסוף אחמד. עם פרישתו, לא היה צורך בזיופים, כמובן.
