מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מר מתניהו אנגלמן מציין בדוח השנתי המתפרסם הצהריים (שלישי) כי במאי 2023 מספר הזכאים שהמתינו לדירה בדיור הציבורי היה כ-4,300 לעומת 3,700 בשנת 2019 (גידול של כ-16%). זמן ההמתנה הארצי הממוצע לקבלת דירה ציבורית התארך מכ-31 חודשים בשנת 2019 לכ-35 חודשים במאי 2023 – גידול של כ-13%.
בכל אחת מהשנים 2014 – 2022 מספר הדירות שמכר משרד הבינוי והשיכון מכוח חוק הדיור הציבורי היה גדול ממספר הדירות שרכש: במצטבר הוא מכר כ-12,900 דירות בשווי של 3.55 מיליארד ש"ח לעומת רכש של כ-3,100 דירות בשווי של כ-3.93 מיליארד ש"ח. בשנים 2016 – 2019 העלות הכוללת של רכש דירות הייתה גבוהה מהתמורה הכוללת ממכר דירות (כ-2,300 דירות שנרכשו ב-2.93 מיליארד ש"ח לעומת כ-5,700 דירות שנמכרו תמורת 1.53 מיליארד ש"ח), ואילו בשלוש השנים 2020 – 2022 הייתה התמורה הכוללת ממכר דירות גבוהה מהעלות הכוללת של רכש דירות (460 דירות שנרכשו ב-676 מיליון ש"ח לעומת כ-3,500 דירות שנמכרו תמורת 1.13 מיליארד ש"ח).
עקב זאת גדל בקרן הדיור הציבורי הסכום המיועד לרכש דירות מכ-453 מיליון ש"ח בשנת 2020 לכ-1.254 מיליארד ש"ח בתחילת 2023 – גידול של כמעט פי שלושה. יצוין כי בספטמבר 2023 יועדו כמיליארד ש"ח מהיתרה לתשלום עבור קניית הדירות שכבר נחתמו הסכמים לרכישתן, כך שבפועל הייתה בקרן יתרה זמינה של כ-250 מיליון ש"ח לרכש דירות. כמו כן, תוקף החוק פג בפברואר 2023, ובדצמבר 2023 הליך חקיקה להארכת תוקפו שהחל בכנסת בתמיכת הממשלה טרם הושלם.
עוד נמצא כי חלה ירידה בשיעור הדירות הציבוריות מכלל הדירות במדינה: בשנת 2022 שיעור הדירות הציבוריות מכלל הדירות בישראל היה כ-1.7% – נמוך משיעורן בשנת 2018 (2%), לאחר שמספר הדירות הציבוריות בשנים 2018 – 2022 קטן מכ-54,000 לכ-48,000 (כ-10%) עקב מכירת דירות לזכאים ונוכח עליית מספר כלל הדירות במדינה מכ-2.65 מיליון לכ-2.85 מיליון (כ-8%).
בביקורת הקודמת, שפורסמה במאי 2020, עלה כי כעניין שבמדיניות לא רכש משרד הבינוי והשיכון דירות ביישובים שבהם אין דירות ציבוריות, ובכלל זה ערים באשכול חברתי-כלכלי נמוך, שרובן ערים שבהן האוכלוסייה היא של בני מיעוטים או של חרדים.
בביקורת המעקב שמתפרסמת כעת נמצא כי הליקוי תוקן במידה מועטה: אומנם משרד הבינוי והשיכון שינה את מדיניותו והחליט, בשלב ראשון, על רכישת דירות ביישובים שבהם לא היו דירות ציבוריות – עשר דירות בשלושה יישובים ערביים – אום אל פחם (ערבי), רהט (בדואי) ושפרעם (ערבי-דרוזי) ו-11 דירות ביישוב חרדי (מודיעין עילית), אולם פעולות משרד הבינוי והשיכון ועמידר לרכש הדירות ביישובים אלה היו חלקיות ולא מוצו ערוצים פוטנציאליים שיכלו להניב רכש דירות ביישובי המיעוטים. בפועל, עד סוף 2023 לא נרכשו דירות באותם יישובים ערביים, ובמודיעין עילית נרכשו שש דירות.
המבקר מצא עוד כי בשנים 2023-2021 לא שיווקה רשות מקרקעי ישראל קרקעות שבהן נכללו דירות ציבוריות, בין היתר בעקבות שינוי מדיניות מועצת מקרקעי ישראל בנושא – כך שבתוכניות "מחיר מטרה" ו"מחיר מופחת" כלל לא נכללו דירות ציבוריות: "יוצא כי בפועל המדינה כמעט לא עשתה שימוש לטובת זכאי הדיור הציבורי בכלי המרכזי שלה לטיפול במשבר הדיור".
המבקר אנגלמן קבע כי על שר הבינוי והשיכון לפעול לתיקון הליקויים שטרם תוקנו וליישום ההמלצות המפורטות בדוח זה במטרה לטייב את המענים לזכאי הדיור הציבורי, כך שיקוצר תור הממתינים וכן זמן ההמתנה לקבלת דירה ציבורית. עוד המליץ המבקר כי בהמשך להחלטות הממשלה בעניין הארכת תוקף חוק הדיור הציבורי ובהתאם להתקדמות הליך החקיקה, יפעלו משרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר לגיבוש הסכמות בנושא, ובמסגרת זו יבחנו את הקריטריונים בנוגע לתנאי הזכאות לרכש הדירות, כגון בחינת המצב הכלכלי של הדייר, וכן את היקפי ההטבה.
