"מחיאות הכפיים הרבות וההתרגשות היו על הסיפור הישראלי, לא על נתניהו"

השמאל התחמץ כהרגלו לאחר נאום ראש הממשלה נתניהו בקונגרס, ולא חסך ביקורת קשה – ולעיתים חסרת כל קשר – מנתניהו. כך למשל, כתב "אור כרמי", כי "משה רבנו היה כבד פה וכבד לשון, והוציאנו ממצרים. לוי אשכול גמגם בנאום לאומה ערב מלחמה שבה ניצחנו שלושה צבאות בששה ימים. פרנקלין רוזוולט התנייד בכסא גלגלים והכריע את גרמניה הנאצית ואת יפן. לא אכפת לי איך ראש המדינה שלי נואם. אכפת לי מה הוא עושה ואיזה החלטות הוא מקבל".

כך גם מיהר לציין כתב "מעריב" בנצי רובין, וכתב כי "הנאום של נתניהו היה מצויין אבל לא בגללו, אלא למרות שזה הוא. הסיפור של מדינת ישראל והעם היהודי הוא כל כך נכון וצודק, נתניהו פשוט רטוריקן מעולה, בוודאי באנגלית, אז הוא יודע להנגיש את זה מעולה. חשוב לא להתבלבל – מחיאות הכפיים הרבות וההתרגשות היו על הסיפור הישראלי, לא על נתניהו".

מגיש "חדשות 12", עופר חדד הצטרף גם הוא לביקורת על נתניהו וכתב כי "נאום הוא בסוף רק נאום. ורטוריקה היא יכולת אחת מתוך רבות שנדרשות ממנהיג. ועדיין, התגובות הערב לנאום גם מקרב רבים שאינם תומכי נתניהו מבהירות בדיוק למה הוא רצה כל כך להגיע לשם. נתניהו יודע שאין רקע פוטוגני מזה עבורו. אין מיקום, שפה, שואו שמעיף אותו לגבהים כמו הרגע הזה ".

יוצא מן הכלל היה כתב "חדשות 12" יגאל מוסקו, שכתב כי "בלי הסתייגות – נאום מעולה. תורם  להסברה של ישראל בעולם מבולבל  וצבוע שהפך אותנו לפושעי מלחמה".