כולם שותקים, השקט הזה הוא עוצמתי, כולם סביבי מסתובבים לראות אם אני צריך עזרה, אני מסמיק, מחוויר, לא יודע איפה לקבור את עצמי.
אני מנסה להמשיך בקדיש, ואני לא מצליח להוציא מילה מהפה, יהא… שמיה… רבא… מברך… לעלם… וזהו, אני פשוט לא יכול להמשיך.
עוברת דקה, ועוד דקה, כבר לא נעים, והדבר היחיד שאני עושה, זה מייבב, ובוכה. מייבב ובוכה, אני לא מצליח לעצור את הדמעות, כל הגוף שלי מיטלטל בעוצמה מצד לצד, לא זוכר מתי בכיתי ככה אי פעם.
באיזה שהוא שלב הרב ניגש אלי, מחבק אותי בכתף, אומר לי, חיים, זה בסדר גמור, אתה צריך לתת תודה להשם, תירגע ותמשיך את הקדיש לאט לאט.
בזכותו, איכשהו הצלחתי לסיים את הקדיש, וברחתי מהמקום. לא יכולתי להביט בעיניים של אף אחד…
לכניסה ליומי – לביאור הכי מתוק שיש על הגמרא – לחץ כאן עכשיו!
זה לא היה קדיש יתום, אף אחד ברוך השם לא נפטר לי, זה היה קדיש דרבנן. מה קרה אתם שואלים, מה כל כך גרם לי לבכות?
אז הנה הסיפור שלי בקצרה:
קוראים לי חיים, ואני שחקן מוכר, כזה שמשחק בהצגות ובסרטים חינוכיים, מזמינים אותי לסיומי שנה, אני מנחה הרבה אירועים גדולים, ואני מוכר, את התמונה שלי אתם בטוח מכירים מאחד הפרסומים, החדשים או הישנים.
אני נראה אדם ירא שמים, עם זקן ארוך, אבל דבר אחד אני מסתיר, כל חיי אני מסתיר באדיקות, אני לא יודע ללמוד גמרא.
מה זה לא יודע ללמוד אתם שואלים? לא יודע ללמוד כלום! לא מכיר את השפה הארמית, לא יודע מה זה תא שמע, לא יודע מה זה איבעית אימא או איכא דאמרי!
לכניסה ליומי – לביאור הכי מתוק שיש על הגמרא – לחץ כאן עכשיו!
את המושגים של הגמרא כמו בנין אב, בחיים לא הבנתי, אפילו קל וחומר שזה בעברית, אין לי מושג איך עושים.
כשאני מגיע לגמרא, כל האותיות רוקדות לי מול העיניים, זה נראה כאילו כולם התאגדו נגדי ויצאו בשבועה גמורה שלא יתנו לי להבין אותם לעולם.
ובבית כנסת, בבית, עם החברים, באירועים ובפרסומות, אף אחד לא יודע מכלום, אני נראה כמו גדול הלמדנים!
כשמישהו בא לדבר איתי בלימוד, אני מהנהן עם הראש עושה תנועות עם הידיים, ומוצא את הרגע הכי מהיר שאני יוכל להתחמק ולדבר איתו על דברים אחרים.
לכניסה ליומי – לביאור הכי מתוק שיש על הגמרא – לחץ כאן עכשיו!
הרושם שאני עושה הוא ענק, אבל החור, החלל, הריק, הוא הרבה יותר ענק! עוד מעט אני בן חמישים ומשהו, ואני לא יודע ללמוד מילה גמרא!
וזה כואב לי, אוח כמה שזה כואב לי, אני בוכה להשם, אני מבקש ממנו, אנא ממך ריבון העולמים, אנא ממך, תן לי הבנה בגמרא, גם אני רוצה להתחבר לתורתך הקדושה, גם לי מגיע, למה עלי להיות כמו איכר בטלן שכל מה שהוא יודע זה להרשים את החברים?
תן לי להתענג מדף גמרא, תן לי להבין את השקלא וטריא, תן לי כלים!
יום אחד, אזרתי אומץ והגעתי לרב שלי, סיפרתי לו את כל האמת מההתחלה עד עכשיו, איך שהרעבע בחיידר היה יורד עלי על כל שאלה ששאלתי, איך שהחברים שלי היו צוחקים אם הייתי מגמגם באיזה תשובה על הגמרא, איך שניסיתי וניסיתי וזה לא הלך לי. לא משנה איזה ביאור פתחתי, הכל היה גבוה בשבילי, הכל היה עדיין תלמודית, שרחוקה ממני כרחוק מזרח ממערב.
ואני אנה אני בא? כך נגזר עלי?
הרב חשב וחשב, הוא עודד אותי ואמר לי לנסות, אמרתי לו הרב אני רוצה פיתרון, תן לי פיתרון נפשי קצה כבר בסגנון חיים הזה.
לכניסה ליומי – לביאור הכי מתוק שיש על הגמרא – לחץ כאן עכשיו!
הרב התסכל עלי בעיניים, ואמר לי, תראה יש לי פיתרון בשבילך, פיתרון עצום שגם אני משתמש בו, אבל דבר אחד אני מבקש, אני יתן לך את הכלים, ואתה תבטיח לי שאתה הולך להתמיד בסך הכל רבע שעה ביום!
קפצתי על ההזדמנות כמוצא שלל רב, הרב אני מבטיח אמרתי לו. באותו הרגע לא דמיינתי שזה הולך להיות כזה כיף ומהנה, לא דמיינתי לרגע שאני יצליח בכל כך קלות.
הרב הוציא טאבלט מהמגירה, ואמר לי, אני לא ידבר כלום, אני יתן לך לקרוא משהו ונדבר עוד רבע שעה.
עוברים חמש דקות, ועוד חמש דקות, ועוד חמש דקות, ואז זה אומר לי, כל הכבוד סיימת דף ל"ה בבבא מציעא!
לא יכול להיות, אני סיימתי דף גמרא? בלי להסתבך? בלי לשאול אפילו שאלה אחת? הייתי בהלם מוחלט, אמרתי לרב, אני לא יודע מה זה הדבר הזה שהראית לי, אבל לא משנה מה אני קונה את זה, כאן ועכשיו.
הרב צחק ואמר לי, זה "יומי", זה אתר שכמעט כל יהודי בעולם החרדי מכיר, זה כל כך מקצועי, שאתה מקבל את הגמרא בצורה הכי קדושה שיש, והכי מובנת שיש!
זה מתאים גם ללמדנים עצומים, וגם לאנשים שרק מתחילים, אני אישית סיימתי שלושה מסכתות ברצף.
אני מסתכל על הרב, ואני אומר לעצמי, אם הרב אומר, בתור אחד שסיים את הש"ס אולי עשרים פעמים, אני יתלבט?
לכניסה ליומי – לביאור הכי מתוק שיש על הגמרא – לחץ כאן עכשיו!
הלכתי הביתה בריקוד, פתחתי את המחשב, רכשתי מנוי ליומי, ובחרתי את מסכת סוטה!
לקחתי על עצמי כל יום דף בגמרא, וזה היה תענוג, לא האמנתי שעובר דף אחרי דף, דף אחרי דף, הכל ברור, הביאור כל גישמאק, אין שום ביאור שדומה לזה היום, חד, חלק, מסקרן, בשפה של היום, עם תמונות ואנימציות להמחשות, והכי חשוב מבחינתי, שאתה יוצא משם כשברור לך שאתה יודע את הדף,
עניתי בהצלחה על כל הבוחנים הקטנטנים האלה בכל דף, ולא האמנתי.
ואז הגיע הקדיש של סיום מסכת, שוו בנפשכם, אני שכל חיי משחק אחד גדול, לא ידעתי ללמוד גמרא, לא דמיינתי בחלום הכי וורוד שאצליח לסיים מסכת, עושה עכשיו קדיש? של סיום מסכת סוטה?
הגוף שלי רטט כולו, הרגשתי שאני עומד לפני בורא עולם, מלאכים עומדים בצדדים, עם חצוצרות ותרועות בידיהם, אני עומד מול כיסא הכבוד, ובת קול מכרזת ואומרת, יעמוד הרב חיים בן הרב שלמה ויגיש את המתנה שלו לבורא עולם.
ואני מדמיין את זה ולא מצליח לסיים את הקדיש, יהא… שמיה… רבא… מברך… לעלם… וזהו, אני פשוט לא יכול להמשיך.
הרב אמר לי, זה מגיע לך! למחרת אחרי שנרגעתי מהמסיבה העצומה שעשיתי לכל בני המשפחה, ניגשתי אל הרב ואמרתי לו, הרב זה מגיע לי נכון, אבל בעיקר בעיקר, זה מגיע לך! תודה לך הרב שסיפרת לי על יומי, תודה לך שהארת את עיניי על הביאור הכי מתוק שיש בעולם!
לכניסה ליומי – לביאור הכי מתוק שיש על הגמרא – לחץ כאן עכשיו!
