מתעצמת הסערה סביב "ישיבת האנטנות"

לפני מספר חודשים הוצבו מספר רב של אנטנות סלולריות (7-8 אנטנות) על גג בניין ישיבת בעלז ברחוב נורוק, בשכונת קריית הרצוג בבני ברק. התקנת האנטנות נעשתה במסגרת הסכם בין הנהלת הישיבה לחברות הסלולר, שבמסגרתו מקבלת הישיבה תגמול כספי חודשי גבוה. הצבת האנטנות בשכונה הביאה לתגובות נזעמות מצד מאות תושבים אשר דרשו מהנהלת הישיבה ומחברות הסלולר להסיר את האנטנות באופן מיידי. התושבים ציינו כי ישנן סכנות בריאותיות רבות ומוכחות הקשורות לחשיפה לקרינה מהאנטנות, גם כאשר זו עומדת בתקן הקרינה שאושר על ידי משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה, והוסיפו כי רבים מתושבי האזור כבר חווים תסמינים חמורים מאז הפעלת האנטנות. בנוסף, הצבתן בקרבת בתי המגורים ומוסדות החינוך גורמת לחרדות נפשיות עצומות של מאות התושבים והתלמידים, ומובילה לפגיעה כלכלית משמעותית בערך הנכסים הסמוכים. במסגרת זו התארגנו תושבי השכונה וחתמו על עצומה הקוראת להסיר את האנטנות, שעליה חתמו כ-400 משפחות המייצגות את אלפי התושבים המתגוררים האזור.

לאור בקשת עסקני השכונה, כתבו גדולי הפוסקים והרבנים שליט"א את דעתם הברורה ולפיה יש לפעול להסרת כל ספק סכנה ונזק אפשריים ולהתחשב בחששות השכנים. בין הרבנים שהביעו את דעתם בכתב: רב שכונת 'רמת אלחנן' וחבר מועצת גדולי התורה מרן הגאון רבי יצחק זילברשטיין, רב שכונת 'קריית הרצוג' הגאון רבי יהודה אריה שוורץ, גאב"ד בד"צ בני ברק הגאון רבי שריאל רוזנברג, ראב"ד בד"צ בני ברק הגאון רבי יהודה סילמן, רב העיר הגאון רבי מסעוד בן שמעון, רב מרכז העיר הגאון רבי יהודה אריה דינר, ורבנים חשובים נוספים. גם רב שכונת 'אור החיים' הגאון רבי משה שאול קליין נדרש לסוגייה וכתב תשובה מיוחדת על חומרת הדבר.

עמדת הקהילה המדעית והשוואת המדיניות העולמית בתחום

נזכיר, כי קיימת מחלוקת מדעית סביב בטיחות סף הקרינה שקבעו המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, על פי עקרון 'הזהירות המונעת', באזורים שבהם החשיפה רציפה וממושכת ('הסף הסביבתי') – העומד כיום על 40-100 מיקרו-ואט לסמ"ר (10% מ'הסף הבריאותי' שקבעה הוועדה להגנה מפני קרינה בלתי מייננת (ICNIRP 1998) הפועלת במסגרת ארגון הבריאות העולמי – שמתייחס רק לחשיפה קצרת מועד וכן אינו מתייחס לתופעות שליליות שקיומן מוטל בספק מדעי); בעוד שגורמים רשמיים טוענים כי הרף שנקבע בטוח, חוקרים רבים מביעים חשש מפני השפעות בריאותיות שליליות, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך.

לאורך השנים התפרסמו בעולם מחקרים מוסמכים רבים המלמדים כי חשיפה קבועה ולא מבוקרת לקרינה אלקטרו-מגנטית ('קרינה בלתי מייננת') עלולה להוביל להתפתחותן של שורת מחלות מסכנות חיים ותסמינים רפואיים קשים, ומגבירה את הסיכון לסבול מחלקם בשיעור של מאות אחוזים, ואף למעלה מכך. כך למשל מצאו החוקרים קשר ישיר בין החשיפה לקרינה לבין רשימה ארוכה של סכנות בריאותיות ותופעות לוואי חמורות ומשמעותיות. להלן רשימה חלקית: זינוק בסוגי סרטן שונים, פגיעה קשה במערכות הדם, החיסון והעצבים, פגמים גנטיים ושינויים הורמונליים, פגיעות נוירולוגיות וקוגניטיביות ונזקים לתפקודי המוח, אובדן זיכרון וקשיי ריכוז, דמנציה מוקדמת והזדקנות מואצת, אוטיזם ובעיות התפתחות והתנהגות אצל ילדים, פגיעה בפוריות ובזוגיות והפלות, היווצרות רדיקלים חופשיים ושינויים ביולוגיים אחרים, מחלות לב ועליית כולסטרול, קשיי תפקוד ואי נוחות, עייפות והפרעות שינה, סחרחורות ובלבול, חוסר יציבות ואפילפסיה, כאבי ראש ותחושת ורטיגו, לחץ ועצבנות, סיוטים וחרדות, דיכאון ותסמינים פסיכיאטריים נוספים, ראייה מטושטשת ופגיעה בעיניים, צלצולים באוזניים ודימומים מהאף, תחושות חום ואדמומיות בפנים, מחלות עור ונימולים, חולשת שרירים ופרקינסון, קשיי נשימה וחולשה כללית, בחילות וחוסר תיאבון, כאבי בטן ובעיות עיכול, עקה חמצונית ודלקתיות, עלייה בהמוגלובין מסוכרר וסיכון לסוכרת, ושלל תסמינים נוספים.
יש לדעת, כי הסיכונים הנשקפים מהקרינה – במיוחד כזו שהיא ארוכת טווח, אינם שווים לכלל האוכלוסייה: כך לדוגמה, תינוקות, ילדים, נשים בהריון וקשישים רגישים יותר וחשופים לסכנה מוגברת. קיימת גם תופעה רפואית המוכרת בשם EHS (- Electromagnetic Hyper Sensitivity ) – תופעה המתארת רגישות יתר ואי-סבילות לקרינה אלקטרו-מגנטית של אחוז מסוים באוכלוסייה, ולדעת מומחים איננה מחלה נדירה, אלא "תופעה בעלת שכיחות גדלה והולכת באוכלוסייה, שכיחות המתגברת בשל חשיפה רבת שנים לקרינה ובשל הגברת החשיפה הסביבתית לקרינה" (ציטוט מתוך חוות דעת שהגיש הפרופסור לרפואה תעסוקתית אליהו ריכטר בתצהיר לבית המשפט).

מכתבו החדש של רב שכונת 'קריית הרצוג'

הרב נתן, תושב האזור ומהפעילים ב'מטה המאבק באנטנות', מספר ל'המחדש': "לתדהמת הרבנים והתושבים, בחרו מנהלי הישיבה להתעלם לחלוטין מהוראתם החד-משמעית של המרא-דאתרא ושל כל שאר פוסקי ורבני העיר, תוך זלזול מופגן ומביש בבקשתם ותחינתם של אלפי התושבים. עובדה מצערת זו אילצה את עסקני השכונה להמשיך בימים אלו במאבקם הנחוש לסילוק האנטנות המסוכנות שעל גג הישיבה, ולהרחיב את המאמצים במישורים אחרים".
הרב נתן ממשיך: "בימים האחרונים כתב רב השכונה הגרי"א שוורץ מכתב חדש למנהלי הישיבה – המצטרף למכתבו הקודם שאליו הצטרפו גדולי הפוסקים והרבנים, ובו דרש לציית להוראתם הנחרצת של גדולי הפוסקים ולא להתעלם מסבלם של התושבים. גם מכתבו החדש של הרב הועבר, לפי בקשתו, לידי הנהלת הישיבה, ועד כה לא נרשמה כל תגובה מצדם לדרישתו הברורה".

במכתבו של המרא-דאתרא, המתפרסם כאן בפרסום ראשון, נכתב בין השאר: "טענת מנהל הישיבה, שהביא מודד מוסמך, והתברר שהקרינה בבתים מסביב נמוך בהרבה מהתקן הממשלתי לקרינה מסוכנת. טענת השכנים, שאף הם הזמינו מודד מומחה, והתוצאות גבוהות בצורה ניכרת מאלו של המודד של הישיבה, אמנם עדיין מתחת לתקן הנ"ל. ואעפ"כ עומדים בהתנגדותם, מפני שהתברר להם שיש פער עצום בין התקנים המקובלים במדינות שונות, דבר המלמד שאין המדובר בנתון מדעי מוסכם, אלא בהשפעת חברות הסלולריות על מקבלי ההחלטות. וכבר העליתי שאלה זו בכתב, והשכנים הציגו אותה לפני גדולי הרבנים ואבות בתי-הדין שבעיר, וקיבלתי תשובותיהם, שלושה נביאים מתנבאים בסגנון אחד. […] הרי שכולם כאחד עונים ואומרים, שמשום החרדה לבד, גם אם לא הוכחה הסכנה, יש להרחיק את האנטנות משכונת מגורים (וע' ב"ק פ"ג., ההיא איתתא.).
על כן, באתי בזה בקריאה נרגשת לראשי הישיבה שליט"א, כבדו-נא את דעתם של הגדולים הנ"ל שליט"א, תתחשבו-נא בשכנים ואל תפילו עליהם אימתה ופחד, ובזכות הגדולה הזאת ימלא הבורא ית"ש את חסרונה של הישיבה הקדושה בכפלי כפליים, ע"י נדיבי עם תמכין דאורייתא המחזיקים בעץ החיים, להגדיל תורה ולהאדירה עד ביאת גואל צדק בב"א."
גם הגאון רבי מרדכי בונם זילברברג, רב שכונת שיכון ה', הצטרף לקריאתו המחודשת של הגרי"א שוורץ וכתב: "גם אני מצטרף לדברי הרבנים הגאונים שליט"א. ואין ספק שאין שום היתר להתקין אנטנות סלולריות קרוב לבנינים שאנשים חיים בהם. וכידוע שיש מדינות רבות שקבעו בזה תקן מחמיר ביותר ומצאו פתרונות להנ"ל."

להמחדש נודע, כי גם גדולי הפוסקים והרבנים החסידיים התערבו בפרשה החמורה שמסעירה את הציבור החרדי, ומנסים לפתור את מצוקת תושבי השכונה: רב מערב העיר הגאון רבי שמואל אליעזר שטרן, פנה אל רבה החסידי של השכונה הגאון רבי דוד משולם שיינפלד, וביקש ממנו לשוחח עם ראשי ורבני החסידות כדי שיורו למנהל הישיבה להסיר את האנטנות. רב שכונת 'קהילות יעקב' הגאון רבי יעקב מאיר שטרן נדרש אף הוא לסוגיה ופועל בנושא.
בימים אלו, ראב"ד בד"צ מחזיקי הדת הגאון רבי חיים צבי שפירא, וחברי הבד"צ הגאונים רבי אברהם דירנפלד, רבי יעקב גרינוולד ורבי שמאי קהת הכהן גרוס, עודכנו בפרטי הנושא, והתבקשו לטפל בו.

מטעם גורמים בכירים בעיריית בני ברק המעורים בפרשה נמסר לנו: "התנהלות הישיבה באירוע עד כה, מחפירה ומבישה. ההתעלמות מבקשתם הברורה של רבני וקברניטי העיר לצד הבוז וחוסר הרגישות לסבלם של מאות תושבי השכונה, אין להם מקום בעירנו – בוודאי לא כאשר מדובר במחלוקת על שטח ציבורי שהוקצה על ידי העירייה לשמש כמוסד לימודי. נמשיך לפעול לסיום הסאגה החמורה בהקדם".

המלצת המומחה לקרינה רם דישון

בחודשים האחרונים נערכו מספר מדידות במבנים הסמוכים לחוות האנטנות שעל גג הישיבה, ונמצאו פערים משמעותיים בין רמות הקרינה בדו"חות השונים. התושבים שלחו את הדו"חות למהנדס רם דישון, שנחשב לאחד המומחים הגדולים בארץ בנושא הקרינה הבלתי מייננת ובעל שם עולמי בתחום, וביקשו שיכתוב את חוות דעתו על הממצאים.

מר דישון נענה לבקשת התושבים, ובתשובתו כתב בין השאר: "הערכים שנמדדו במספר נקודות, ובמיוחד במספר חדרי ילדים, גבוהים מהסף המקובל עליי. מאחר ומכשיר המדידה אינו אופטימלי, ייתכן שהתוצאות בפועל הינן יותר גבוהות. המודד שנשכר על ידכם מוסמך ע"י המשרד להגנת הסביבה, וככזה הוא חייב להיצמד להנחיות המשרד, ולכן המסקנה שלו היא שהערכים שנמדדו אינם חורגים מהמלצות המשרד – לדעתי הם חורגים ועוד איך. נתקלתי במודדים שהדו"ח שהנפיקו היה ברוח הדו"ח הזה, אך בעל-פה הוסיפו שהמצב לא טוב, ויש ערכים גבוהים מהמומלץ, ולדעתי זהו המקרה גם כאן.
כאמור, גם על פי דו"חות המדידה, יש בדירות שפונות לאנטנה תוצאות גבוהות ממה שאני מוכן לקבל. ישנם מקומות עם עוצמה של מעל 1 מיקרו-ואט לסמ״ר, ובחלק מהמקומות פי כמה וכמה. המשמעות היא שלאורך זמן עלולה להתפתח אצל בני הבית כאבי ראש, כתסמין ראשון, ומאוחר יותר תופעות שליליות נוספות. החשש הגדול הוא שאפילו אם תוסר האנטנה, הרגישות הזו עלולה להפוך לקבועה, הווי אומר – שכל חשיפה לקרינה תגרום לתסמינים אלו, ואיכות החיים של אלו שייפגעו עלולה להיות לא טובה, בלשון המעטה.

המסמך החשוב ביותר מבחינתי, הוא המסמך שכתבתי בעקבות אירוע בית הספר 'נגבה' בעיר ראשון לציון לפני מספר שנים. האירוע שווה ערך לניסוי על חי שלא ניתן ליזום בגלל בעיות אתיות, והוא חשוב יותר מכל מחקר אחר. נראה לי שאם תפנו לרבנים את המסמך הזה יחד עם דו"ח המדידה, ההמלצה שלהם תהיה חד משמעית להוריד את האנטנות".

התפתחות מקוממת נוספת נרשמה בימים האחרונים:

קרוון ביהכ"נ הליטאי הסמוך לישיבת בעלז-נורוק נהרס בשבוע החולף בידי הרשות לאכיפת מקרקעין, כאשר לפי גורמים המעורים בעניין נראה שיש קשר ישיר בין הריסת קרוון ביהכ"נ לבין שריפת המבנה לפני כשנה על-ידי תלמידי ישיבת בעלז ופציעתו הקשה של צעיר במהלך השריפה.
כזכור, לפני כשנה התגלע סכסוך בין מנהל הישיבה ומקימי ביהכ"נ הליטאי בראשות הרב שטרן על שאלת הבעלות על השטח שעליו הוקם הקרוון. קבוצת בחורים מהישיבה הגיעה למקום לפנות בוקר והציתו את בית הכנסת, כאשר בכך גרמו לשריפת המבנה על כל תכולתו, וכן לפציעה קשה של אחד הנוכחים שניסה למנוע את השריפה. בנוסף, מספר שכנים הוכו באמצעות קרשים, ואחת השכנות שצילמה את המעשים הפליליים הוכתה בבטנה.
האירוע המחריד גרם לזעזוע עמוק בקרב תושבי השכונה והסביבה, ואילץ את עסקני העירייה לפעול בנושא. לתדהמתם של מנהלי ביהכ"נ הליטאי, לא די בכך שמנהלי הישיבה לא דאגו לפיצוי ממוני כלשהו על הנזק האדיר שנגרם להם, אלא אפילו לא הביעו התנצלות מינימלית ומתבקשת על המעשה החמור והעברייני של התלמידים הסוררים. גם אז יצא רב השכונה במכתב חריף נגד התנהלותם הנלוזה של ראשי ומנהלי הישיבה, ורק לאחר לחץ מצד ראש הישיבה ומפאת כבוד החסידות הוא לא פורסם ברבים.

מ'מטה המאבק באנטנות' בקריית הרצוג נמסר: "הזלזול המחפיר של מנהלי ישיבת בעלז-נורוק, ובראשם מנהל הישיבה, בהנחייתו הברורה של רבינו המרא דאתרא, וההתעלמות המוחלטת מהוראתם החד-משמעית של שאר פוסקי ורבני העיר, תוך דריסה ברגל גסה על בקשתם ותחינתם של מאות התושבים – פוגעים אנושות בכבוד התורה ובחיוב הגמור לקבל את מרות הרבנים, ומסבים כאב וסבל עצומים לתושבים. התנהגותם המבישה של מנהלי הישיבה, עלולה להטיל כתם כבד בשמה הטוב של חסידות בעלז המפוארת – כאשר אילו ראשי החסידות היו מודעים לכך, לבטח היו מורים למנהלי הישיבה להישמע לדעת התורה, לנהוג ברגישות עם תושבי הסביבה ולהסיר את האנטנות באופן מיידי.

נחזור ונדגיש: אין בכוונתנו "להכניע" ו"לנצח" את הישיבה. מטרתנו היחידה – להגן על חיינו וחיי משפחותינו ולמנוע פגיעות בריאותיות, נפשיות וכלכליות קשות בתושבי השכונה. כמובן שעינינו איננה צרה בהצלחתם וברווחתם הכלכלית של הישיבה ומנהליה, ולא נתנגד ליצירת רווחים נאים מדברים שאינם גורמים לנזק סביבתי – כדוגמת פריסת לוחות סלולריים מייצרי חשמל על גג המבנה וכיו"ב, שיוכלו להניב תשואה כספית מכובדת ללא פגיעה חמורה בסביבה.