מדוע גנץ ספג השבוע ביקורת מכל הצדדים? כיצד לפיד ממשיך לעשות צחוק מעצמו? איך מונה מנדלבליט בזמנו ליועמ"ש? והאם השמאל מעוניין באמת בטובת החטופים?
לחיצה מלחיצה
בני גנץ נקלע השבוע לעין הסערה. בכל מקום אליו הגיע חטף ביקורת. כאשר הגיע להפגנות המחאה נתקל בקריאות בוז. כאשר ערך מסיבת עיתונאים בעניין ציר פילדלפי, השוו אותו לנתניהו ושוב ספג ביקורת על חוסר רהיטותו. אולם שיא הביקורת הופנתה נגדו בשל השתתפותו בחתונה. התקשורת מיהרה לתקוף: "מדוע הוא חוגג בחתונה כאשר באותו יום נודע על רצח החטופים".
במקביל, גם תמונת לחיצת היד שלו עם בן גביר בעודו טופח לו קלות על שכמו, זכתה לביקורת משמאל. גנץ נחלץ להסביר: "כשמישהו מגיש לי את היד, בן העם היהודי, אז גם אם אני רחוק מאד מלהסכים לדעותיו, אני לא אלבין את פניו ואלחץ לו את היד". יאיר לפיד מיהר להתחשבן: "אני לא הייתי לוחץ יד לתומכי טרור". בתגובה מהירה פורסמה תמונה של לפיד כשהוא לוחץ יד לצורר הטורקי ארדואן. "תמשיך ללחוץ ידיים לטיבי, עבאס ותומכי הטרור שאתה כל כך אוהב", ענו לו ב"עוצמה יהודית".
הבלון והעלבון
בימין סימנו את יאיר לפיד כאיש המגוחך ביותר במערכת הפוליטית. בכל הזדמנות מראים עד כמה הוא הפוך בדעותיו, רגע כך ורגע כך. בעבר עשו את זה לשמעון פרס עם ה"כן ולא" המפורסם. עכשיו הגיע תורו של לפיד והוא משחק ממש לידיהם. השבוע נרשמה דוגמא נוספת כאשר תקף את משרד החינוך על הסכם עם המורים ואמר כי מדובר ב"עלבון למקצוע ההוראה ולאנשים שמקדישים את חייהם לחינוך".
אלא שמהר מאד התברר שמדובר בהסכם שנחתם בזמן ממשלת בנט – לפיד. אביר קארה, שכיהן כסגן שר באותה ממשלה, כתב לו בתגובה: "זה בדיוק ההסכם שקידמנו בממשלה שלנו". גם שר החינוך יואב קיש, הגיב בציניות: "שלום לפיד, לידיעתך, בזמן שאתה היית ראש הממשלה (חליפי), נחתם הסכם בין הממשלה לבין הסתדרות המורים אשר כלל את ההסכם שאתה מדבר עליו. זה לא עלבון למקצוע ולאנשים כפי שציינת. העלבון היחיד הוא שאין לך מושג על אלו הסכמים הממשלה שלך חתמה".
בלימה שחורה
השבוע קיבל הציבור הצצה פנימה למתרחש בתוך מערכת המשפט דרך הקלטת שחשף העיתונאי עמית סגל. השיחה בין ראש לשכת עורכי הדין לשעבר, אפי נווה ליועמ"ש לשעבר מנדלבליט מספרת את כל הסיפור, ומבליטה את הסיאוב הריקבון והקומבינות סביב המינויים, הקידומים ובעיקר סביב מערכת הבלמים של מועמדים לא רצויים, רק בגלל עמדתם השמרנית נגד "האקטיביזם השיפוטי" הליברלי. מתברר שמנדלבליט הועדף על פני גיא רוטקופף, "מתוך טובת המערכת" כיוון שסומן כאויבה.
הקלטת ממחישה עד כמה חשובה הרפורמה המשפטית, ועד כמה ההפגנות נגדה היו פוליטיות, לרבות קריאות סרבנות, שהביאו את אויבי ישראל לבצע את הטבח הנורא. בימים אלו כאשר על הפרק ניצב מינוי נשיא לביהמ"ש העליון, יש לזכור היטב את הקלטת והנאמר בה. אין מנוס אלא לצטט את שר המשפטים יריב לוין: "שנים מספרים לנו ששלטון המשפטנים הוא הדרך למנוע שחיתות. מספרים לנו שהפיכת היועץ המשפטי לממשלה לבעל הבית של הממשלה, והפיכת בג״ץ לשליט על המדינה כולה, זו הדרך להבטיח החלטות תקינות והגונות. היום כולנו רואים שאין דבר יותר שקרי ומושחת מזה".
"איך מנדלבליט מונה אנחנו כבר יודעים. מה שלא כולם יודעים זו העובדה שהוא השאיר בייעוץ המשפטי לממשלה ממשיך – העוזר שלו, שבדרך מופלאה דילג מכיסא העוזר הישר לתפקיד המשנה ליועצת המשפטית לממשלה. ועל מה הוא אחראי? על תחום ניגודי העניינים בממשלת ישראל ושלוחותיה. אלו פניו של "שלטון החוק", מהסוג שקיים במדינות עולם שלישי. חייבים שינוי עמוק". עד כה מנדלבליט לא הגיב על החשיפה של סגל.
השנאה וההודאה
קשה שלא להבחין במגמה התקשורתית השבוע להעביר את הלחימה מזירת הדרום לחזית הצפון. הכותרות מדברות בעד עצמן. אתמול יצא העיתון המתיימר להיות "הנפוץ במדינה" עם קריקטורה חריגה בשער העיתון בו נראה נתניהו, במסיבת העיתונאים השבוע כשהוא מצביע על ציר פילדלפי, בעוד במעלה אותה מפה, מופגזת חזית הצפון בירי חיזבאללה מלבנון. לכל זה נלוותה כותרת ענק: 115 רקטות ביום. המשמעות ברורה: רצון לסיים את המלחמה בדרום, להביא לעסקת חטופים ואז לסנוט בנתניהו: הלחימה נפסקה טרם "הניצחון המוחלט", עליו דיברת. הכול פוליטיקה.
היטיב להגדיר את המצב אלי גולדשמידט, ח"כ לשעבר, ממפלגת העבודה, שהודה השבוע בכנות וביושר: "במחנה שלי יותר שונאים את נתניהו, מאשר רוצים בטובת החטופים". לדבריו, אם אנשי המחנה שלו היה באמת רוצים את החזרת החטופים "בכל מחיר", הם היו מפסיקים לדבר על הקדמת הבחירות, נכנסים לממשלה במקום בן גביר וסמוטריץ', ומסייעים להעביר את העסקה. "רק כך נחזיר את החטופים הביתה". קולו של גולדשמידט הוא קול בודד באפילה. אין אור בקצה מנהרת השמאל וגם לא במנהרות שם מוחזקים החטופים.
"ספין פילדלפי"
הנדסת התודעה התקשורתית ניסתה השבוע לחלחל לציבור שכל הוויכוח סביב ציר פילדלפי, הוא בעצם "ספין פילדלפי". נתניהו לא מעוניין לבצע את העסקה ולכן אימץ לעצמו ספין. אלא שהסקרים שביצע המכון למדיניות העם היהודי מראים שהציבור לא קונה את זה. 49% אומרים שיש להישאר בציר פילדלפי, גם אם המחיר הוא עסקת חטופים. 43% אומרים שאפשר לוותר על ציר פילדלפי כדי לאפשר עסקת חטופים ו- 8% לא יודעים.
סקרים נוספים של שלמה פילבר מראים פער גדול יותר: 62% סבורים שישראל צריכה להתנגד לפינוי (אפילו זמני) מציר פילדלפי, 35% אמורים שיש להסכים לפינוי ולשלושה אחוזים אין עמדה. הנדסת התודעה כשלה לפי שעה במבחן המעשי.
פורסם במקור במדור מקור נאמן בעיתון יתד נאמן
השמאל הרקוב לאט לאט מחסל את עצמו. הם הרי אלופים בזה, את ראשי השלטון מהעבודה הם ידועים כמחסלים סדרתיים, עכשיו זה את כל תנועת המשאל הנבערת, שיצר הקנאה והנקמה מעביר אותם על דעתם.