בעוד הכותרות עוסקות בדברים הקשים שהוטחו בנתניהו, בעת שהגיע לנחם את משפחת דנינו בביתה בירושלים, סופר שם עוד סיפור מעניין, אותו שמעו המנחמים שהגיעו ל"שבעה" מפיו של אבי המשפחה ר' אלחנן דנינו. נדמה שהסיפור מסופר כאן בפעם הראשונה והוא מסתמך אך ורק על הדברים שסיפר האב בפומבי למנחמים הרבים שפקדו את הבית.
היה זה כחודש לאחר הטבח הנורא, כאשר משפחות החטופים נפגשו עם כל שר שרק אפשר כדי לזרז את שחרור יקיריהן. במסגרת זו נפגש גם האב ר' אלחנן עם שר הביטחון יואב גלנט יחד עם משפחות נוספות.
מיד לאחר שהציג את עצמו, כאביו של החייל החטוף אורי דנינו, לחץ גלנט ארוכות את ידו, הביט לתוך עיניו ואמר לו: "הבן שלך עלה לנו למעלה מ72 מיליון שקלים". האב ביקש הסבר לדברים, ושמע מגלנט את הסיפור הבא: "בנך, אורי שירת בצבא בתפקיד רגיש וחסוי מאד ביחידה שלו. הוא היה אחראי על מערכת מסווגת ודיגיטלית הקשורה לניווט. בגלל כובד האחריות הזו, הוא נדרש ללכת צמוד, יום ולילה, עם המפתח של המקום עליו היה מופקד".
"מיד לאחר חטיפתו", המשיך גלנט את הסיפור, "פחדנו שהמפתח הזה ייפול בידי האויב, או שאורי בנך, יישאל עליו בחקירות ויאלץ לספר דברים חסויים ורגישים. לפיכך בתיאום ובהנחיית האמריקאים שגם הם היו קשורים למערכת הזו, ביצענו פעולות מנע והחלפת מערכות חדשות שאיני יכול להוסיף עליהן פרטים. כל שאני יכול לספר הוא, שעלות כל הפעולות שעשינו הסתכמה ב-72 מיליון שקלים".
גלנט אך סיים את סיפורו, ואז הגיע תורו של האב להפתיע חזרה את שר הביטחון. "חבל ממש שלא סיפרתם לי את זה, קודם שהחלפתם את המערכות. הנה המפתח". וכך בעודו מדבר, הכניס האב את ידו לכיס מכנסיו, שלף משם מפתח והגישו לגלנט המופתע. "כיצד זה הגיע אליך?" תהה השר ולא הצליח להסתיר את סקרנותו.
"אני מכיר היטב את בני אורי הי"ד ואת אחריותו", ענה האב, "אם הוא היה אחראי על משהו, הוא לא היה עוזב אותו. כך עשה גם בטבח. הוא היה יכול להינצל, אך בחר לחזור למקום כדי לנסות ולהציל יהודים מהמחבלים. לצדו נהרגו אנשים והוא עצמו נחטף מהרכב בו נסע"
"כאשר כוחות הביטחון אפשרו לנו לראות מקרוב את הרכב, עשרה ימים לאחר הטבח, הגעתי ל"תקומה", שם רוכזו כל הרכבים של הנפגעים, הרמתי את השטיח מתחת למושב הנהג ושם מצאתי מסמכים שונים שלו וכן מפתח שלא הכרתי. מאז אני מסתובב עם זה בכיס כמזכרת מבני. עכשיו אני מבין, מדוע היה חשוב לו להשאיר את המפתח הזה במקום מסתור ברכב בטרם הלך לשבי. הוא ממש קרע את השטיח והכניס את המסמכים והמפתח עמוק פנימה".
"אתה יכול לשמור את המפתח הזה ברשותך כמזכרת לאחריות של בנך", אמר לו שר הביטחון, ולמרות קשיחותו הנודעת, התקשה להסתיר את התרגשותו. הנה לנו סיפור נוסף שהיה בבית משפחת דנינו ב"שבעה". התקשורת לא הגיעה לסיפור הזה, כיוון שהייתה עסוקה כאמור בסיפור האחר, שהתאים יותר לסדר יומה.
נכתב ופורסם במקור במדור מקור נאמן בעיתון יתד נאמן
