בתגובה לעתירות שהוגשו לבג"ץ על ידי ארגוני זכויות אדם, הגישה המדינה את עמדתה בנוגע להרחבת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה. העתירות, שהתבססו על קביעת בית המשפט הבינלאומי בהאג כי ישראל היא כוח כובש ברצועה, דרשו הגדלה משמעותית של היקף הסיוע לאוכלוסייה המקומית.
המדינה דחתה את הטענות והציגה עמדה לפיה אין לה "שליטה אפקטיבית" בשטח רצועת עזה, ולכן אינה מחויבת להגדיל את היקף הסיוע ההומניטרי. בתשובתה, הדגישה המדינה מספר נקודות מרכזיות:
ראשית, נטען כי כוחות צה"ל אינם נוכחים באזורים מאוכלסים לאורך המלחמה. שנית, המדינה הצביעה על כך שהלחימה נגד מחבלים רבים עדיין נמשכת, מה שמונע ממנה למלא פונקציות שלטוניות בשטח. בנוסף, הודגש כי למרות הפגיעה המשמעותית בחמאס, הארגון עדיין ממשיך לתפקד ולהפעיל סמכויות שלטוניות.
המדינה גם ציינה כי צה"ל נדרש לשוב ולהילחם באזורים מהם נסוג, כולל העיר עזה, מחנות המרכז וחאן יונס, עקב ניסיונות חמאס לשקם את יכולותיו. לטענתה, במרחבים אלו עדיין קיימת פעילות של גופי קביעת מדיניות של חמאס, גורמים האחראים על מתן שירותים לאזרחים, וכוחות אכיפה של הארגון.
