בטור שפרסם פטריק קינגסלי בניו יורק טיימס, הוא מנתח את המתקפה הישראלית על מכשירי הקשר (ביפרים) של חיזבאללה שהתרחשה ביום שלישי. לפי קינגסלי, למרות שהמתקפה הייתה הצלחה טקטית מרשימה, השפעתה האסטרטגית אינה ברורה.
קינגסלי מציין כי המתקפה אמנם הביכה את חיזבאללה ופגעה ביכולות התקשורת של חבריו, אך לא שינתה באופן מהותי את המאזן הצבאי לאורך הגבול בין ישראל ללבנון. הוא מדגיש כי למעלה מ-100,000 אזרחים משני צדי הגבול עדיין עקורים מבתיהם, וכי חילופי האש בין הצדדים נמשכים באותה עצימות נמוכה כמו בחודשים האחרונים.
הטור מביא דעות של מומחים שונים. מירי אייסין, עמיתה במכון הבינלאומי ללוחמה בטרור, מתארת את המתקפה כ"אירוע טקטי מדהים" אך מסייגת כי היא לא תשנה את התנהלות חיזבאללה. האלוף (מיל') עמוס ידלין, לשעבר ראש אמ"ן, מעלה את האפשרות שמטרת המבצע הייתה להראות לחיזבאללה את המחיר הגבוה שישלם אם ימשיך בהתקפותיו.
קינגסלי מזכיר את הקשר בין פעילות חיזבאללה למצב בעזה, ואת המאמצים הדיפלומטיים של ארה"ב וצרפת להשיג הפוגה. הוא מסכם כי ייתכן שישראל מנסה לשכנע את חיזבאללה להפריד את גורלו מזה של חמאס, במיוחד לאור האזהרות האחרונות של שר הביטחון יואב גלנט על אפשרות של פעולה צבאית נרחבת.
גילינו שהמומחים הכי גדולים הם האהבלים הכי גדולים
לא כזה קשה להבין שהמתקפות הללו הן פתיח למשהו הרבה יותר גדול, זו הכנה. להכניס באוייב פחד מתוך ידיעה שכבר 5 חודשים יש לישראל שליטה על הביפר או על הווקי טוקי שיש לך בכיס זו אסטרטגיה לא קטנה. פחד משתק! ניטרול יכולת כאוייב לתקשר היא הכנה למשהו…נחיה ונראה