במצב המתנה
במקום לשבת בבור בקריה לצד נתניהו, ספג סער את הרעל שהשמאל הפיץ ופיזר נגדו
מעניין היה לדעת מה חלף בראשו של גדעון סער, כאשר ראה את התמונות שהופצו והתפרסמו השבוע מתוך הבור הביטחוני בקריה על ידי לשכת העיתונות הממשלה (לע"מ) ועל ידי משרד הביטחון. בתמונות נראו ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון גלנט, זה לצד זה, כשהם רוכנים על המפות הצבאיות וכשהם מקיימים תדרוכים משותפים עם הצמרת הביטחונית.
לא יהיה זה ניחוש פרוע אם נכתוב שסער, לבטח ראה בעיני רוחו את עצמו, יושב כך לצד נתניהו ומנהל יחד עמו את המערכה. התרחיש הזה היה קרוב מאד למציאות, אולם האירועים הביטחוניים בצפון שיבשו את המהלך. במקום לשבת בבור בקריה, נשאר סער ספון בביתו בתל אביב. בצר לו לבטח שיחזר יחד עם בני הבית את מסע הקללות, הנאצות והגידופים, שהם ספגו בשבוע שעבר ממכונות הרעל של השמאל והמחאה, לאחר שפורסמו המגעים הפוליטיים בינו לנתניהו.
סער, פוליטיקאי מושחז ומשופשף, שזכה בשנים האחרונות לאהדה תקשורתית רחבה עקב התבטאויותיו נגד נתניהו, לא היה מוכן ולא תיאר לעצמו את עוצמת ההתקפות נגדו. הוא נפגע אישית מאותם, שניסו לפקפק ביכולתו לכהן כשר ביטחון ואת עיקר קצפו הוציא בהקשר הזה על יאיר לפיד.
באמצעות יכולתו הרטורית המרשימה שלוותה בעוקצנות חיננית, תיאר סער את לפיד כמי שאינו מבין דבר וחצי דבר בשום תחום. "אפס תובנות, אפס עומק, אפס הבנה אסטרטגית. הוא אפילו לא מבין, מה זה להבין בביטחון". סער המשיך והתעלל בלפיד כאשר הזכיר את אי הבנתו בשום תחום עליו הופקד בעבר כולל משרד האוצר, ואם היה ממשיך באותו קו, הוא היה יכול לומר שמהתכנית (הכושלת) בעבר של לפיד – "תכנית מע"מ אפס", זכור בעיקר האפס.
ולמרות כל זה, הודיע סער, כי לאור התפתחויות הביטחוניות האחרונות בלבנון, הוא מוותר על ההצעה לכהן כשר ביטחון. בהודעתו הדגיש אמנם את הצלחותיהם של שרי הביטחון האזרחיים שלא הגיעו מהמישור הצבאי, אך כאמור לנוכח ההתפתחויות האחרונות הוא מסיר את העניין מסדר היום כדי לסייע למאמץ המלחמתי.
הודעתו של סער, אישרה בפעם הראשונה, שאכן הייתה הצעה כזו על השולחן. עד אז הכחישו כל הצדדים את המגעים. לא נותר אלא להמתין ולראות, האם פניו של סער לתפקיד אחר בממשלה, או שהוא יישאר במצב המתנה – לא בקואליציה וגם לא באופוזיציה.
קשה לראותו משלב ידיים חזרה עם לפיד. ואכן השבוע בישיבה שקיימו לפיד, גנץ וליברמן, הם לא זימנו אותו כבעבר. הפעם סער לא נעלב.
פיצוי לא מצוי
האם לוין יוותר לסער על תיק המשפטים ומדוע בארגוני המחאה מעדיפים את סער בביטחון ולא במשפטים?
הדעות במערכת הפוליטית באשר למהלכיו האחרונים של גדעון סער חצויות. חלק משוכנעים שהוא גמר את הקריירה ומכאן כבר לא יוכל להתרומם. לאופוזיציה הוא לא יכול לשוב, ובמקביל כוחו מול נתניהו נחלש. מנגד טוענים אחרים כי נתניהו, בכל מקרה צריך את סער יחד עם שלושת חבריו כדי לייצב את הממשלה ולכן מוקדם להספידו.
מאחורי הקלעים התברר כי נתניהו, היה נחוש לפטר את גלנט, בשבוע שעבר עוד לפני "מבצע הביפרים". אנשי נתניהו קיבלו אור ירוק להציע לסער את תיק הביטחון, שהודיע מצדו כי הוא מוכן לקבל את התפקיד. האירוע החל להתגלגל קדימה, כאשר נתניהו וסער תכננו לשמור על כך בסוד. אלא שהמגעים דלפו, ונתניהו שהיה בטוח שהוא עומד למנות שר ביטחון חדש עוד טרם שייצא לאו"ם, נאלץ לבטל את כל המהלך הפוליטי עקב האירועים הביטחוניים.
השאלה עתה מה הלאה: אם סער ייכנס לממשלה, נתניהו יצטרך לתת לו תיק ראוי כפיצוי וכריצוי. האם זה גם מצוי? בהקשר הזה הוזכרו השבוע שני תרחישים אפשריים: הראשון מדבר על יצירת תיק ביטחוני חדש, כאשר גלנט וסמוטריץ' יוותרו על חלקים מסמכויותיהם. התרחיש השני מדבר על סבב מינויים נרחב בממשלה: סער ימונה לשר המשפטים, יריב לוין יעבור למשרד החוץ, וישראל כ"ץ למשרד הביטחון.
ההיגיון מאחורי האפשרות הזו, נסוב בעיקר על העברתו של לוין ממשרד המשפטים. בכך הוא יקבל סולם לרדת מהמחלוקת שלו עם הבג"ץ סביב מינוי נשיא לביהמ"ש העליון. העברתו של לוין ממשרד המשפטים תשים גם קץ סופי לרפורמה המשפטית הרשומה על שמו.
לוין לא שש לאפשרות הזו. בכל הזדמנות הוא אומר שאינו מתכוון לעבור ממשרד המשפטים לתפקיד אחר. הוא לא מעוניין לתת לשופט, יצחק עמית, לנצח אותו ולכן קשה לראות את האפשרות הזו קורמת עור וגידים. גם ישראל כ"ץ, לא ימהר לקבל עליו בתקופה זו את תיק הביטחון. כ"ץ פוליטיקאי מחושב, מבין שמשמעות מינויו היא הדחתו של חבר אחר במפלגה (גלנט) והוא לא ירצה שזה יירשם על שמו.
סער ייאלץ אפוא להמשיך ולהמתין עד שנתניהו ימצא עבורו תיק מתאים. אלא שבינתיים בשמאל ובארגוני המחאה, פשפשו בעברו של סער ומצאו כי מצד אחד יש לזקוף לזכותו את חביבת אנשי המחאה – היועצת המשפטית גלי בהרב מיארה, בשל עמדותיה נגד הממשלה כמעט בכל תחום. מאידך הוא לא מתנגד לרפורמה של לוין, אלא רק לדרך שהיא בוצעה. והיה מהם מי שכתב כי "אולי בכל זאת מוטב שסער יכהן כשר ביטחון, שם יגרום פחות נזק, ולא ישוב למשרד המשפטים".
מכונות הרעל
"גדעון חזור הביתה": האם האופוזיציה תתעשת ותקרא לסער לחבור אליה מחדש?
המהלכים הפוליטיים האחרונים סביב גדעון סער לא הפתיעו את נתן אשל, הנחשב לאחד המקורבים ביותר לראש הממשלה (אם לא המקורב ביותר). אין זה סוד, שאשל יחד עם בני משפחת נתניהו, התנגדו למינוי של סער לתפקיד שר הביטחון, מחשש שהעניין ייגמר רע.
העיתונאי שלום ירושלמי, סיפר כי שמע כבר לפני כחודש וחצי את נתן אשל, בהבטחה חד משמעית, לפיה הוא (אשל) יתמנה למפקד חיל האוויר לפני שגדעון סער יהיה שר הביטחון. אשל ידע כנראה על מה הוא מדבר. לפי שעה הוא לא ימונה למפקד חיל האוויר…
באופוזיציה עוקבים אחר המהלכים הפוליטיים המתרחשים במקביל למצב הביטחוני ומתקשים לחזות את מהלכיו העתידיים של סער, שישפיעו כמובן גם עליהם. אם סער מצטרף לממשלה, פסו הסיכויים להקדמת הבחירות ודינם להישאר הלאה במדבר האופוזיציוני עוד שנתיים. היחס שלהם כלפי סער בהתאם.
עד האירוע האחרון, הוזכר סער כמי שיוצב בעמדה בכירה בכל מפלגה אליה יצטרף. שמו נאמר בנשימה אחת עם נפתלי בנט ואביגדור ליברמן, כשלישייה שתוביל את המפלגה הגדולה ביותר בכנסת הבאה. השאלה עתה האם באופוזיציה ישמיעו את הקריאה: "גדעון חזור הביתה", בנוסח קריאתו המפורסמת של יצחק שמיר לשר שריר: "אברשה חזור הביתה".
כזכור סער ניהל בעבר מו"מ פוליטי עם בני גנץ על איחוד מפלגותיהם. הדבר שמנע את ההתקדמות הייתה דרישתו לשיטת "הריצ'רץ'" ברשימת הח"כים לכנסת הבאה. במקביל ניהלו ליברמן וסער מגעים דומים, אך יו"ר "ישראל ביתנו" היה מוכן לקבל את סער וחבריו כבודדים ולא כ"בלוק", מחשש שסער יתפצל בעתיד כפי שעשה מ"המחנה הממלכתי" של גנץ.
אישים בשמאל החוששים שבסופו של דבר סער יחזור לליכוד, קראו השבוע לשלושת ראשי האופוזיציה: גנץ, ליברמן ולפיד, להתעשת ולגלות נדיבות פוליטית ורוחב לב במגעיהם עם סער. לדברי אותם אישים, כל השלושה (ליברמן גנץ ולפיד) יכולים לבצע מינויים בתוך מפלגותיהם ללא פריימריז, ולכן עליהם לתת לסער ולאנשיו מקומות מכובדים ברשימה ולהיענות לדרישותיו. אם לא יעשו זאת, הסיכויים להקדמת הבחירות הולכים ואוזלים, ללא קשר למה שיקרה בתחום הביטחוני.
אם המהלך הזה לא ייצא לפועל ובאם סער יחליט להצטרף לממשלה, צפוי השמאל להמשיך ולהחריף את מכונות הרעל נגדו, כפי שעשה כאשר העניין היה על הפרק. בשמאל יזכירו כמובן את התבטאויותיו של סער נגד נתניהו ויסנטו בו על הזיגזג שביצע. ראוי להזכיר להם, כיצד לא פצו פה נגד נפתלי בנט, כאשר הקים את "ממשלת השינוי" עם מנסור עבאס ולפיד חרף התחייבותו המוקדמת שלא לעשות זאת. מדוע אסור לסער לעשות את מה שלבנט היה מותר.
"גלנט מורתע"
ללא עקיצות ובלי תדרוכים: מבלי ששמנו לב יש שר ביטחון חדש ולא קוראים לו גדעון סער
התרגלנו לאורך כל השנה האחרונה להשתמש במילה "מורתע" בהקשרים צבאיים ומדיניים: "החמאס מורתע", "החיזבאללה מורתע", "איראן מורתעת" וכו'. אולם בימים אלו אפשר לעשות במילה הזו גם שימוש פוליטי: "גלנט מורתע".
מאז ששמו של סער הוזכר כמי שעשוי להתמנות לשר הביטחון, שינה גלנט כיוון בכל המובנים. האיש שבעבר כמעט והיה רמטכ"ל, וברגע האחרון נמנע ממנו התפקיד (בגלל פרשת הקרקעות במושב עמיקם), לא רוצה להפסיד עכשיו את תפקידו הנוכחי. בסביבתו של נתניהו מבחינים אפוא כי גלנט עושה כל מאמץ כדי לשפר את יחסיו עם ראש הממשלה ולפתוח עמו דף חדש.
כדי להבין את הדרך החדשה של גלנט, צריך להיזכר במחלוקת הקשה שהייתה לו מול נתניהו בסוגיית הרפורמה המשפטית, בסוגיית עסקת החטופים, בראייה על "היום שאחרי" בעזה, ויתור על ציר פילדלפי והתנגדות לפעולה צבאית עזה בצפון. בכל הזדמנות נהג לעקוץ את נתניהו, לתדרך נגדו וללעוג לו על המונח "ניצחון מוחלט". אמירה נוספת ובעייתית שלו הייתה בקבינט: "ראש הממשלה יכול לקבל את כל ההחלטות ויכול גם להחליט להרוג את כל החטופים".
גם בחוק הגיוס נרשמה מחלוקת קשה ביניהם, כאשר גלנט התעקש על "חוק בהסכמה של כל חלקי הקואליציה". לאחר מכן כאשר גנץ פרש מהממשלה, המשיך גלנט לדרוש שלא לקבל את החוק אלא בהסכמה של מפלגה באופוזיציה. כמו כן סירב לשלוח את נציגי צה"ל לדיונים בוועדת חו"ב על חוק הגיוס.
הכל השתנה כאשר הגיע סער. גלנט חש מורתע וכאמור שינה את התנהגותו מקצה לקצה. לפתע החל לדבר בדיוק כמו נתניהו על הצורך בפעולה צבאית בצפון "עד להחזרת העקורים לבתיהם". כמו כן הפסיק את העקיצות והמריבות מול נתניהו, ובעיקר אין יותר דיווחים בתקשורת מפי "גורמי ביטחון בכירים" על "שיקולים זרים של נתניהו", ועל "שליטתם של סמוטריץ ובן גביר על ראש הממשלה". ואם לא די בכך, גלנט מקפיד להגיע לכל האירועים המשותפים עם נתניהו, להצטלם עמו ולתת לו קרדיט מלא על הכול.
גם בחוק הגיוס יש חדש: היועמ"ש של מערכת הביטחון, קיבל אישור להופיע בוועדה וגלנט כבר החל לדבר בצורה שונה על העניין. אפשר אפוא לומר שיש שר ביטחון חדש (ולא קוראים לו גדעון סער). מדובר ביואב גלנט, בגרסה חדשה ועדכנית.
החידה שנותרה: האם הדבר ימנע מנתניהו לפטרו, כפי שתכנן לעשות. שלשום פורסם כי ראש הממשלה כינס לאחרונה שורת דיונים ביטחוניים עם צוות מצומצם של שרים – ביניהם לוין, דרמר, רגב ובן גביר. שר הביטחון לא הוזמן. האם זה מרמז על העתיד, או שמדובר במקרה בלבד, כיוון שגלנט היה עסוק בנושאי ביטחון אחרים. ביחסים בין השניים, למדנו שהכול אפשרי.
הטור נכתב ופורסם במקור במדור מקור נאמן בעיתון יתד נאמן
