כאשר החלה המתקפה האיראנית על ישראל, חוו אזרחי המדינה רגע מטלטל כאשר מכשירי הטלפון הניידים שלהם הציגו התרעת חירום דרמטית. ההודעה, שתוארה על ידי רבים כ"משתלטת" על המסכים, נשאה את הכותרת "התרעת חירום: חמורה ביותר" והורתה לאזרחים "להיכנס מיד למרחב המוגן ולשהות בו עד לקבלת הודעה חדשה".
מאחורי מנגנון ההתרעה המיידי הזה עומדת טכנולוגיה מתקדמת הידועה בשם "שידור תאי" או באנגלית – Cell Broadcast. מערכת זו מאפשרת הפצה מהירה ורחבת היקף של הודעות קריטיות לאוכלוסייה גדולה בו-זמנית, תוך התבססות על מיקום גיאוגרפי מדויק באמצעות GPS.
הטכנולוגיה מנצלת את תשתית הרשת הסלולרית כדי לשדר הודעות קצרות, המוגבלות ל-93 תווים, לכל המכשירים הניידים הנמצאים בטווח שידור מסוים. יתרונה הגדול הוא ביכולתה להגיע במהירות למספר עצום של משתמשים, ללא תלות בעומסי רשת או בהגדרות אישיות של המכשירים.
השימוש בטכנולוגיית השידור התאי במצבי חירום לאומיים מדגים את חשיבותה של תקשורת מהירה ואמינה בעתות משבר. עם זאת, האירוע גם העלה שאלות לגבי ההשפעה הפסיכולוגית של התרעות כה דרמטיות על האוכלוסייה, במיוחד בתקופות של מתח ביטחוני מוגבר.
