התנגדות נחרצת מתגבשת בימים אלה נגד כניסתו של השופט יצחק עמית לתפקיד נשיא בית המשפט העליון בפועל. המינוי, שנכנס לתוקף בתחילת השבוע, מעורר ביקורת חריפה מצד גורמים פוליטיים ומשפטיים.
יושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, חבר הכנסת שמחה רוטמן, הגיש התנגדות רשמית למינוי. רוטמן טוען כי השופט עמית מחזיק בגישה של אקטיביזם שיפוטי קיצוני, המשתקפת בפסיקותיו. בנוסף, הוא מביע הסתייגות משיטת הסניוריטי, לפיה השופט הוותיק ביותר נבחר לנשיאות בית המשפט העליון.
במכתב ששיגר ליושב ראש הוועדה לבחירת שופטים, שר המשפטים יריב לוין, טוען רוטמן כי מינויו של עמית עלול לפגוע באמון הציבור במערכת המשפט ולהעמיק את המשבר החוקתי והדמוקרטי בישראל. לדבריו, תפקיד נשיא בית המשפט העליון דורש מידה רבה של אובייקטיביות, יושרה, תבונה ואחריות.
במקביל, "התנועה למשילות ודמוקרטיה" מעלה טענות משפטיות נגד המינוי. היועצת המשפטית של התנועה, עורכת הדין יסכה בינה, טוענת כי ההכרזה העצמית של השופט עמית על כניסתו לתפקיד מנוגדת לחוק. לטענתה, עמית לא נבחר כדין על ידי הוועדה לבחירת שופטים לתפקיד המשנה לנשיא או כממלא מקום הנשיא.
בינה מוסיפה כי השופטת גילה כנפי-שטייניץ היא למעשה השופטת הוותיקה ביותר במערכת המשפט, עם ותק של 31 שנים, בעוד שהשופט עמית מונה רק בשנת 1997. התנועה מאיימת לפנות לבג"ץ אם הסוגיה לא תטופל על ידי ראשי המערכת המשפטית.
המחלוקת סביב מינויו של השופט עמית משקפת מתיחות מתמשכת בין הרשות השופטת לרשות המחוקקת, ומדגישה את הצורך בדיון ציבורי מעמיק על תהליכי המינוי במערכת המשפט הישראלית.