מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי: עד לפני מספר שנים, היה מרן שר התורה לומד כל ליל שבועות בביהמ"ד לדרמן הסמוך לביתו, אך בשנים האחרונות לומד מרן בביתו ולקראת שחרית קוראים מקורביו תהלים מתוך קלף.
בקידוש שעושה הגר"ח לאחר התפילה אוכל מאכלי חלב. ולאחמ"כ בסעודה אוכל מאכלי בשר. מידי שנה רבים היו מתדפקים על דלתו לזכות בברכה להצלחה בתורה, לפני מנחה של החג. השנה הדלת תשאר סגורה בגלל מגיפת קורונה אך מרן יגיע בליל יום טוב להתפלל בבית מדרשו לדרמן וניתן יהיה לעבור לברכה
• מרן ראש הישיבה הגר"ג אדלשטיין: מידי שנה בעשור האחרון לפני חג השבועות היה יוצא מרן ראש הישיבה לשאת דברי חיזוק והתעוררות בישיבת בית מדרש עליון בראשות הגר"י אונגרישר, ובישיבת תפארת מרדכי שבראשות הגאון רבי יאיר זקס, מרן היה נוהג להגיע לישיבת פוניבז´ זמן רב לפני מעריב כדי להשתתף בסדר "קבלת התורה" המתקיים בערב החג, השנה בגלל הנגיף ישאר בביתו. מרן נוהג לצטט את דברי השל"ה כי בשבועות הוא זמן של יום הדין להצלחה בתורה. נוהג לקצר בסעודת ליל יו"ט, בכדי שהמשתתפים ילכו ללמוד.
• הגרב"מ אזרחי: אצל ראש ישיבת 'עטרת ישראל' ההכנה לקבלת התורה היתה מתחילה מידי שנה כמה שבועות לפני כן, רק בשנה שעברה ביקר במודיעין עילית, בת ים וטבריה לחזק את העם. בשלושת ימי הגבלה מסר את "מאמר קבלת התורה" לתלמידיו בטלפון, השנה לראשונה לא יגיע לכותל המערבי במוצאי החג כמנהגו מידי שנה.
• בעלזא: קודם תיקון ליל שבועות המסורתי, נערך טיש במחיצת האדמו"ר ובמשך שעה ארוכה מנגנים החסידים מניגוני החג. אמירת התיקון נמשכת עד הבוקר, ולאחר שינה קצרה חוזרים אלפי החסידים לתפילות היום. הקידוש החלבי המסורתי נערך לאחר תפילות החג. רגע השיא הוא "טיש ובאו כולם" שמתקיים לאחר תפילת מנחה. השנה לקראת חג השבועות – הרב החסיד רבי בערל קליין, המשמש כראש החברה של חסידי בעלזא, שאחראי כמידי חג על האש"ל לאלפי החסידים והאורחים שמגיעים לשהות בקריה בירושלים כתב מכתב שהיה לעיני האדמו"ר: "אל כל אנ"ש חסידי בעלזא הע"י עם התקרב ימי חג השבועות זמן קבלת תורתינו, אשר כל עיני אנשי שלומינו נשואות לעלות לראות וליראות בצילא דמהימנותא בצל אבינו רועינו כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א".
"הנה עתה לאור התחלואה המדבקת ל"ע השוררת בעולם, שומה עלינו להיזהר ביתר שאת במצות ונשמרתם מאוד לנפשותיכם, ובעיקר על נפשות הזולת שההידבקות במחלה עלולה להוות בעבורם סכנה, במיוחד במקום שמתקבצים בו רבים".
"אשר על כן נפשינו בשאלתינו, מכל מי שחל עליו חובת בידוד, או שיש אודותיו צל של ספק באם מותר לו להיות בין קהל אנשים אם מסיבתו, או מסיבת הקרובים אליו, ליטול את מלוא האחריות, לבל יפיר בשום פנים ואופן את חובתו בעת הזאת, ולא – לבוא או להסתובב ואפילו לשהות – כלל בכל המתחם של המרכז העולמי ובכך ח"ו לסכן את עצמו או את זולתו".
"עלינו לזכור כי הפרת חובה כזאת, עלולה להביא לתוצאות שיהווה ח"ו מכשול גדול לרבים, מלבד החילול שם שמים ח"ו אשר יכול להיגרם מכך. וכבר ידוע כי היושבים בבעלזא זלל"ה היו משננים דברי התוס' בנדה כי תואר חסיד ניתן למי שמוותר מעצמו בכדי לא לגרום לנזק לאחר, וד"ל".
• צאנז: מסורת בחסידות שרבני ודייני החסידות מגיעים להסתופף בצל האדמו"ר, זאת לעומת החגים האחרים שהאדמו"ר אינו מרשה להם לעזוב את הקהילות. השנה הכל משתנה. האדמו"ר מצאנז שוחרר רק שלשום מבית החולים לאחר הצינתור שעבר בהצלחה. בחג השבועות יתפללו בליל יו"ט ברחבה הגדולה מול בית האדמו"ר תחת כיפת השמים תוך שמירה על הכללים ויעברו להתברך אחר התפילה.
• נשיא מועצת חכמי התורה הגר"ש כהן: מידי שנה לפני חג מתן תורה מעורר מרן נשיא ה'מועצת' הגר"ש כהן את בני הישיבות והאברכים בחיזוק היום הגדול הזה. במהלך הלילה עורך מרן את התיקון בישיבת 'פורת יוסף', מרן מקפיד על קריאת התיקון ולא נוהג ללמוד גמרא בלילה, ולשאלת תלמידיו השיב "אבותינו ידעו מה זה גמרא ובכל זאת תיקנו לערוך את התיקון הזה, אז זה עיקר הלילה".
• הגר"ש בעדני: בתחילת הלימוד מגיע הגר"ש לישיבת "שערי תשובה וחיים" ושם עורך את לימודו, השנה טרם ברור אם יגיע הגר"ש נוהג ללמוד את התיקון ומעורר על כך בעיקר ללמוד את העשרים וארבע קישוטי כלה, סדר התנ"ך כולו, עוד לפני חצות ולאחר חצות יוכלו בני התורה לעסוק בלימוד הגמרא. מידי שנה נוהג לעורר כי בני התורה ילמדו במהלך הלילה סוגיות שטרם עסקו בהם, דברים חדשים בפרט שהלילה הזה מסוגל לחידושי תורה וצריכים להשתדל לחדש בו משהו בדברי תורה. במהלך היום עוסק הגר"ש בלימוד גמרא ומוסר את שיעורו הקבוע בבית מדרשו "אור החיים".
• הגאון רבי משה צדקה מקפיד על תיקון ליל שבועות ומורה למי שליבו חפץ בלימוד גמרא לעשות זאת בצנעה שלא יבלוט. בתחילת הלילה אומר את ה'יהי רצון' לפני הלימוד בהתעוררות גדולה, לאחר התיקון לומד הגר"מ יחד עם חבורה את התרי"ג המצוות תוך כדי שהוא מסביר ומפרט את פרטי כל מצווה ומצווה.
לאחר מכן נוהג הגר"מ צדקה לטבול לכבוד היום הקדוש אך לא ברור אם השנה יעשה זאת. לאחר התפילה נוהג לאכול מאכלי חלב ואף מעורר לפני כן לקנות גלידות חלביות. הגר"מ לא נוהג לחשוש לאכול לחם בבוקר החג, אלא בבוקר אחר שנח מעט נוהג לקרוא את כל ספר תהילים, ואז עורך את סעודת החג בביתו בצהרים.
• הגאון רבי שלמה מחפוד: גאב"ד 'יורה דעה' ורב ומו"צ שכונת נווה אחיעזר ושיכון ו' בבני ברק עורך את תפילת ליל החג במניין האברכים "מרבים שלום" שבראשותו. את הלימוד בלילה עורך הגר"ש בבית הכנסת "שלום ורעות" ברח' קהילות יעקב. יצוין, כי לגר"ש יש חברותא קבועה במשך שנים עם אחד מחתניו. הגר"ש נוהג ללמוד את התיקון וכך מעורר שכבר מתימן היה מנהגם לומר את התיקון הידוע. מידי שנה מתפלל הגר"ש שחרית במקום אחר, משום שנוהג לערוך ברית לאחר התפילה ולאחר מכן שב לביתו לסעודת החג, בבית הגר"ש לא נהגו לאכול מאכלי חלב.
תודה מיוחדת להרב יהודה חזן מקורבם של גדולי ישראל הספרדים על העזרה הרבה בפרויקט זה
