25 ימים חלפו מאז שיגרה איראן 181 טילים בליסטיים על ישראל, ומאז לא הפסיק העולם לדוש ולדון בתגובה הישראלית הצפויה. האפשרויות היו רבות ומגוונות, אך כולם דיברו בעיקר על שתי מטרות: מתקני הגרעין ותשתיות הנפט. בסיומו של יום, התברר ששתי המטרות הללו לא הותקפו עקב התנגדות אמריקאית. עם זאת המתקפה שכן בוצעה נגד המתקנים הצבאיים נועדה להוכיח, שבפעם הבאה הכול אפשרי: לישראל יש חופש פעולה אווירי להגיע לכל מקום באיראן. יתכן מאד שזה כבר יקרה תחת הממשל האמריקאי החדש, אם יירשמו שם חילופי שלטון.
בפעם הראשונה בהיסטוריה, ישראל תקפה באופן נרחב וגלוי באיראן במשך 5 שעות ובשלושה גלי תקיפה. התקיפה הייתה כאמור גלויה, ולא דווחה מפי "מקורות זרים" כבעבר, אלא באופן רשמי ומעשי.
בשבועות האחרונים נרשמו התייעצויות רבות סביב התקיפה באיראן. הכול היה מוכן לקראת ביצועה, אך היא נדחתה שוב ושוב עקב תנאים סביבתיים (ולא בגלל ההדלפות). בשונה ממבצע הביפרים, פעולת חיסול נסראללה ועוד פעולות בעזה, הפעם היה תיאום מושלם בין ישראל לארה"ב על יעדי התקיפה. מזכיר המדינה בלינקן ושר ההגנה אוסטין היה מעורבים בפרטי הפרטים, וציפו שישראל לא תתקוף את הגרעין והנפט, כדי לא לדרדר את האזור למלחמה, שתשפיע על הבחירות בארה"ב.
כל המלעיזים שטענו בעבר שנתניהו מחריב והורס את היחסים עם ארה"ב, נוכחו לראות תיאום מושלם בין הצדדים. האמריקאים מצדם גמלו באזהרות פומביות לאיראן עוד טרם התקיפה, לבל יעזו להגיב, ואף שיגרו לכאן מערכות הגנה וטייסות קרב, כדי להוכיח את עמידתם לצד ישראל. יהיו אמנם שיגידו כי מדובר בפעולה אמריקאית שנועדה לגמול לנתניהו, על נכונותו שלא לתקוף את הגרעין והנפט. אך אין ספק שהייתה כאן אמירה אמריקאית נחרצת מול איראן ומול העולם, שמי שמתעסק עם ישראל, ימצא את עצמו מול ארה"ב.
בד בבד דאג נתניהו לשתף מראש את השרים הבכירים בפעולה המתוכננת באיראן, ובכך צמצם מראש את התנגדותם של השרים מימין על יעדי הפעולה. השר סמוטריץ', שנשאל על כך עוד קודם התקיפה, אמר כי לאחר שראה את היעדים, הוא אכן מרוצה. השר בן גביר אמר מצדו לאחר הפעולה, כי מדובר במכת פתיחה טובה. מי שמצא את עצמו שוב במצב מגוחך, היה יאיר לפיד, שהתחפש לבן גביר ואמר כי מדובר בפעולת "דרדלה", שאינה מספיקה. לפיד שמטיף בכל הזדמנות לשמור על יחסים תקינים עם ארה"ב, "דרש" פעולה תקיפה יותר, ובכך בעצם להסתכסך עם הממשל. הלפיד וההיפוכו בשידור חי.
מאחורי הקלעים נודע כי נתניהו דאג הפעם לשתף גם אישים באופוזיציה בתקיפה (לא את לפיד). מדובר כנראה בבני גנץ, שאכן הגיב בצורה חיובית ונתן גיבוי למתקפה ויעדיה.
הכדור עובר לאיראן
במהלך התקיפה נוטרלו מערכי ההגנה האווירית של איראן, בוצעה פגיעה קריטית בכושר ייצור הטילים הבליסטיים, ובעיקר הועבר המסר: איראן חשופה לתקיפה בכל מקום, כאשר בנק המטרות הנוסף מוכן לפעולה מידית במידת הצורך. כולם מבינים מה כולל הבנק הזה.
כרגע הכדור עובר לאיראן, שבפעם הראשונה מאז מלחמתה עם עיראק, נפלו טילים בלב טהראן. האם היא תגיב וכיצד. האיראנים עושים כל מאמץ כדי לגמד את הנזקים שנגרמו להם. הם חוששים ממרד פנימי ולכן הציבו כוחות ביטחון רבים במרכזי הערים. בד בבד הנחו את כלי התקשורת הרשמיים שלהם, לעמעם את התקיפות וללעוג ל"תגובה החלשה של ישראל".
בישראל הגיבו בלב טהראן, אך עדיין לא בלב העניין. העיניים כאמור נשואות לארה"ב ולתוצאות הבחירות לבית הלבן. אם טראמפ ייבחר, הרי שהגישה שלו כלפי איראן והגרעין שונה מזו של ביידן והאריס. אין ספק למי נתונה תמיכת נתניהו, וברור גם זהותה של המועמדת, שהאיראנים חפצים ביקרה. אם היא תיבחר, הרי שההזדמנות לתקוף את הגרעין הוחמצה.
הכותב הוא עורך החדשות של יתד נאמן.
