מאות בתי הכנסת בעיר בני ברק קושטו לכבוד חג מתן תורה זכר להר סיני, צלם 'המחדש' דוד קשת יצא לבתי המדרש של חסידויות ויזניץ', בעלזא, נדבורנה, דעעש, מחנובקא בעלזא, סאדיגורא, ספינקא דונולו, דאראג, מודזיץ, ובית מדרש של הגרש"א שטרן
מקור מנהג של קישוט בתי הכנסת, נמצא ברמ"א בהגהותיו לשו"ע: "לשטוח עשבים בשבועות בבית הכנסת והבתים זכר לשמחת מתן תורה". וכן כתב גם תלמידו בעל הלבוש מלכות. מתוך דבריהם נלמד, שכל עשב יפאר את בית הכנסת, בלי הכרח לריח בישום.
בספר "פרדס יוסף" מביא הר"י פאצאנאווסקי בשם ר' מרדכי בנעט: "דמכאן המנהג בשבועות לשטוח ענפי אילנות ועלים הגדלים עלי מים דבז' באדר נולד משה, ויצפנו ג' ירחים ותשם בסוף על שפת היאור הוא בשבועות". בספר המטעמים לר' יצחק ליפשיץ הוסיף: "עוד טעם העשבים הללו המה הגדילים על סוף אצל הנהר לרמז שבאותו יום השליכו למשה לסוף וניצול בזכות התורה".
המנהג להעמיד אילנות ולא עשבים ושושנים, נמצא לראשונה בדברי המגן אברהם: "נוהגין להעמיד אילנות בבית הכנסת ובבתים כו' ונראה לי הטעם שיזכירו שבעצרת נידונין על פירות האילן ויתפללו עליהם". ומובא בסידור בית יעקב ליעב"ץ: "גם נוהגים להעמיד ענפי אילנות", ובשו"ת אהל אברהם לר' אברהם כהן קרפעלס: "בכל מקום בחג השבועות, להעמיד בבית הכנסת ענפים ואילנות קטנים".
יצויין כי התנגדותו המפורסמת של הגר"א הייתה דווקא נגד העמדת אילנות בבית הכנסת, ולא עשבים או שושנים, "משום שעכשיו חוק העמים להעמיד אילנות בחג שלהם".
כאמור מאות בתי הכנסת בעיר התורה בני ברק קושטו לכבוד חג מתן תורה זכר להר סיני, צלם 'המחדש' דוד קשת יצא לבתי המדרש של חסידויות ויזניץ', בעלזא, נדבורנה, דעעש, מחנובקא בעלזא, ביאלא בני ברק, סאדיגורא, ספינקא דונולו, דאראג, מודזיץ, ובית מדרש של הגרש"א שטרן
צילום דוד קשת (המחדש)
איזה יופי
פשוט גלריה מרהיבה עין
זה פשוט גלריה מרהיבה עין אבל למה אין את זה גם מבעלזא בירושלים או צאנז מנתניה למה רק בעלזא אני מקווה שתפרסמו אוחתם תודה לכם