הפרשייה הביטחונית שמתוארת "מהחמורות בתולדות המדינה" מנופחת הרבה מעבר לממדיה והכל מסיבות פוליטיות פנימיות. הפרטים טרם נחשפו, אבל ממה שעולה מהם וכבר פורסם, מדובר בחשד להדלפה לעיתון "בילד" הגרמני של המסמכים שנתפסו בעזה בסביבת סינואר, מהם עולה כיצד השקיע רבות בליבוי המחלוקת בישראל סביב סוגיית החטופים, כיצד ניסה להונות את כל העולם כאילו הוא בעד העסקה, בעוד שבפועל התנגד לה וכיצד הוא פועל להמשך הלחימה ללא התחשבות בתושבי עזה האומללים.
הכתבה שפורסמה בזמנו ב"בילד" הגרמני סייעה להסביר את עמדת הממשלה והעומד בראשה, לפיה החמאס עוסק במסע הונאה ובמניפולציות, ואינו רוצה באמת לשחרר את החטופים. הדבר נעשה באמצעות ליבוי המחלוקת הפנימית בישראל בנושא ובעיקר בהפעלת לחץ אכזרי על המשפחות כדי שיגבירו את הלחץ הציבורי על הממשלה.
עוד קודם שהדברים פורסמו ב"בילד" הגרמני, היו גם ערוצי חדשות ישראלים (דוגמת "חדשות 12") שפרסמו את הדברים הרבה קודם. במערכת הביטחון המעיטו אז מחשיבות הפרסומים וטענו כי אין בהם ממש. והנה עתה היחס למסמכים השתנה ולפתע בודקים במרץ, מי הדליף, איך הדליף, למה וכמה, והכל בנימוק של "פגיעה ביעדי המלחמה". מעניין כיצד הפכו המסמכים הלא חשובים הללו ל"פגיעה ביעדי המלחמה".
האירוע כאמור הופך להיות פוליטי נגד ראש הממשלה. התקשורת, המחאה והשמאל מנסים להפוך את הנושא לחמור ביותר, אף שמדובר כאמור במסמך שהיה ידוע ופורסם עוד קודם. אותם גורמים מתקשים לראות כיצד הסקרים מחמיאים לנתניהו וכיצד הוא זוכה לקרדיטים על המבצעים המוצלחים האחרונים בכל החזיתות, ולכן מנסים בכל הכוח להדביק לו אירועים שליליים.
אי אפשר גם להתחמק מהעיסוק באכיפה הבררנית של חקירת הנושא, בעוד שמאז תחילת המלחמה מודלפים מסמכים מתוך הקבינט ללא שום חקירה, כמו גם ההדלפה משדה תימן, והדלפת המסמכים של ח"כ קריב מתוך ועדת חו"ב. בכל המקרים הללו, ההדלפות היו נגד נתניהו ונגד עמדת הממשלה וכאמור לא נפתחה שום חקירה בנושא. והנה במקרה הנוכחי, כאשר הפרסום משרת כביכול את עמדת נתניהו בעניין עסקת החטופים, הופכת הפרשה הזו ל"חמורה ביותר בתולדות המדינה" – ווטרגייט הישראלית". אין אכיפה בררנית יותר מזו.
גורמים המעורים בפרטי הפרשה אומרים כי החקירה אינה מתמקדת בהדלפה אלא בגניבה של המסמכים. אם אכן כך מדובר, ראוי בהחלט לחקור את העניין, אבל חקירה כזו נדרשת לכל רוחב הגזרה על מסמכים נוספים שנלקחו באופן לא חוקי והודלפו.
מהדברים שפורסמו רשמית עולה: 1. מספר חשודים נעצרו ביניהם אדם שעבד צמוד לראש הממשלה. 2. החשד: מידע מסווג שפגע ביעדי המלחמה. 3. מקורבי נתניהו התייעצו בימים האחרונים עם עורך דין.
ואי אפשר בלי להתייחס להתנערות של לשכת נתניהו מהיועץ שמוזכר בפרשה, אף שבצילומים רבים רואים את אנשי הלשכה יחד עמו. אחד ממקורביו של היועץ צוטט אתמול באומרו כי "החשוד היה מוכן לסכן את עצמו עבור נתניהו ואי אפשר עכשיו לטעון שהוא לא עבד אצלו, כאשר היה אצלו כל יום בלשכה, ישב אצלו באקווריום, הגיע איתו לכל סיור, ישב בכל ההתייעצויות, נסע אתו בשיירה. נתניהו היה מתקשר אליו כל יום אישית. הזוי שזורקים איש אמון לכלבים בתוך שנייה". יש להניח שהתקשורת לא תניח לפרשה הזו לגווע מהר ותוסיף השבוע לדוש בה מכל עבר.
הכותב הוא עורך החדשות של העיתון 'יתד נאמן', שם פורסם הטור לראשונה.
ואנחנו צריכים להחיות יותר ויותר את הסיפור של המרגל של קפלן א.ש
מה זה שונה מהפרשה שחשף אלמוג כהן" ששם לפתע המערכת התקשורתית מלאה פיה מים והמעיטה ככל מה שיכלה מלהמעיט בערכה?