ועדת העבודה אישרה: מחבלים לא יהיו זכאים לדמי ביטוח לאומי

ועדת העבודה והרווחה בראשות ח"כ ישראל אייכלר אישרה לקריאות שניה ושלישית הצעת חוק של ח"כ יוליה מלינובסקי וח"כים נוספים, השוללת גמלאות ביטוח לאומי ממי שאינו תושב ישראל וזכאי להן מכוח עצמו או מכוח בן משפחתו והורשע בעבירות טרור. באשר לעצירים שנעצרו עד תום ההליכים בשל עבירת טרור חמורה או מעשה טרור, על פי הגדרתם בחוק למאבק בטרור, נקבע כי גמלתם תעוכב עד למועד הכרעת הדין בעניינם ואם יורשעו, לא תשולם להם הגמלה שעוכבה. בנוסף קובעת ההצעה כי תישלל הגמלה גם מזכאי שהוגדר כפעיל טרור על פי המוגדר בחוק המאבק בטרור, לפרק הזמן שבו ההכרזה עומדת בתוקפה.

מדיונים קודמים בהצעת החוק עולה כי במרבית המקרים מדובר בקצבאות נפגעי עבודה, המשולמות על פי חוק לאדם שהוא או אדם ממשפחתו עבדו בעבר בישראל כחוק ונפגעו במסגרת עבודתם.

במהלך הדיון היום קראו ודנו חברי הוועדה בסעיפי בצו הוראות ביטחון המפורטים בהצעת החוק וקבעו בעבור אילו מהן אכן תינתן האפשרות לשלילת קצבאות. בין העבירות הנכללות בהגדרה: חברות פעילה בארגון טרור, החזקה או סחר בציוד ואמצעי לחימה וריגול או מגע עם אויב. יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר אמר: "חשוב לנו לוודא שהגמלה תישלל מכל מי שפעל נגד ביטחון המדינה וביצע עבירת טרור חמורה, ומנגד לוודא שהשלילה תתבצע במקרים שחומרתם אכן מצדיקה זאת".

לפי נתוני אמ"ן שהציגה ח"כ מלינובסקי בדיון, בישראל עצורים כיום 33 זכאי קצבאות המואשמים בעבירות טרור. לדבריה: "אי אפשר לנסות להרוג אותנו ולהמשיך לקבל את הקצבה על חשבון אזרחי ישראל, זה דיסוננס שאי אפשר לחיות איתו".

לאור העובדה שהפסיקה אודות עבירות שמתבצעות ביהודה ושומרון אינה כוללות הגדרה של מניע, מה שעלול להקשות על הבחנה בין עבירות ביטחוניות לפליליות, ביקשו נציגי משרד המשפטים וחלק מחברי הכנסת שנכחו בדיון, להבהיר כי יינתן שיקול דעת מסוים לנציגי הביטוח הלאומי לקבל החלטה על סמך הנסיבות שתוארו בפסק הדין, וכן כי תינתן לאדם האפשרות לערער לערכאה משפטית על החלטת הביטוח הלאומי. נציג הביטוח הלאומי אישר את הדברים אולם ביקש להבהיר כי במקרה של ערעור, נטל ההוכחה אודות העדר מניע לאומני בביצוע העבירה יהיה על הטוען.