דוח היציבות למחצית הראשונה של 2024 מתפרסם הבוקר (ב') וסוקר את ההתפתחויות הפיננסיות בתקופה זו ומעריך את יציבות המערכת לאור מלחמת "חרבות ברזל" המתמשכת בעזה והתרחבותה לגזרות נוספות.
הדוח בוחן את השפעת המלחמה על ערוצי החשיפה לסיכון, בהינתן כושר העמידות של המוסדות הפיננסים. רמת היציבות הפיננסית מוערכת על סמך ניתוחים אלה.
מהמסמך עולה כי למרות האתגרים הביטחוניים והגיאופוליטיים המתמשכים, המערכת הפיננסית בישראל מפגינה עמידות טובה עם יחסי הון, נזילות וכריות ספיגה נאותים במערכת הבנקאית ובחברות הביטוח. יחס חוב-תוצר נמוך ערב המלחמה ויתרות מט"ח גבוהות של בנק ישראל תומכים ביציבות המערכת.
"במהלך התקופה נותר הסיכון בערוץ המאקרו ברמה גבוהה על רקע המצב הביטחוני והשלכותיו על הפעילות הכלכלית שנותרה נמוכה מהרגיל. צורכי המימון של הממשלה והעלויות למימונם גדלו, וסוכנויות דירוג האשראי הורידו את דירוג האשראי של ישראל", נקבע במסמך.
עוד צוין בו כי "בתקופה הנסקרת, מדדי המניות המקומיים עלו במתינות, כאשר מחירי המניות ביחס לרווחיות החברות וביחס למדדי מניות בעולם הצביעו על רמת תמחור נמוכה יחסית. האשראי למגזר הפרטי גדל ב-51 מיליארד ש"ח במחצית הראשונה של 2024, בעיקר בענפי הנדל"ן והמשכנתאות. שיעורי הפיגור באשראי הבנקאי נמוכים ביחס לכלל החוב, אך ישנה עלייה קלה בשיעור החוב בפיגור במגזרים מסוימים, במיוחד בקרב עסקים גדולים ובקרב חברות בנייה".
יש לציין כי בדוח זה מבטאים כלכלני הבנק את הערכתם בעניין החשיפות לסיכונים העיקריים הנשקפים למערכת הפיננסית, מנתחים את החשיפות העיקריות ומעריכים תרחישי סיכון פוטנציאליים.
ההערכות והניתוחים מתבססים על סקירת ההתפתחויות בתקופה הנסקרת, בחינת השינויים המבניים, שימוש במודלים אנליטיים והערכה של תנאי הרקע בכלכלות העולמיות והמקומית. הדוח מתאר את ההשפעה של התממשות תרחישי סיכון על המערכת הפיננסית בטווחים הקצר והבינוני, במטרה להגביר את המודעות להם בקרב קובעי המדיניות ובציבור הרחב ולאפשר היערכות מתאימה.
