עדינה משה (72) שנחטפה מקיבוץ ניר עוז וחזרה במסגרת העסקה לשחרור החטופים טוענת כי מה שאפשר את טבח ה-7 באוקטובר היה בגידה מבפנים.
"אני טענתי וממשיכה לטעון שזאת בגידה. מישהו, איזה קודקוד או איזה איש מחובר מאוד לצבא, החליט שהוא עושה מעשה. תמורת אני לא יודעת מה, אולי תשלום? זאת התחושה שלי", אמרה משה בראיון לכאן ב'.
היא הסבירה שדעתה כזו בגלל מצב הכוננות בעוטף באותו היום שהיה הנמוך ביותר שהיא זוכרת. "אני חיה שם 54 שנים בקיבוץ ניר עוז. מאז 'עופרת יצוקה' לא הייתה סיטואציה שלא היו שם משמרות של חיילים. שבתות וחגים ויום כיפור, תמיד היו שם סיורים של חיילים 7/24. באותו יום אני חשבתי שמא הם רצחו את כל החיילים בדרך, אבל לא ראיתי גוויות".
לא תמורת כסף תמורת להפיל את לטון הימין והעומד בראשו – כמו שבכל ההפגנות הם אמרו ואף הניפו באין מפריע שלטים "לשרוף את המדינה", אנרכיה ועידוד לסרבנות – לא צריך להיות כל כך חכם גדול להבין שמדובר כאן במעשה מפנים!
בכוחה של איראן להיכנס למקומות הכי רגישים ואולי לך תדע היא שילמה כסף טוב למי שישתיק את המתקפה