את מירי מנקס, מומחית תאורה, סאונד, VJ וניהול קונטרול איתרנו מעל עמדת הניהול הטכני, שם פגשנו אותה לשיחה מלב אל לב ששופכת אור על מקצוע קצת פחות מקובל בציבור שלנו ועל מסלול אמיץ שהיא פילסה לעצמה כדי לתרגם חלום נערות ישן שלא הפסיק לבעוט לה מבפנים – למקצוע מפרנס.
במה לא, אז מה כן? מירי מגלה את המשיכה שלה לעולם הטכני
מירי, בת 27, אמא ל-3, גילתה את המשיכה שלה לתחום טכנאות התאורה והסאונד אחרי שבדקה את הבמה מצדה הפנימי. "הייתי שרה ורוקדת הרבה על במות, בתור נערה", היא משתפת, "אפילו למדתי קורס אימון מקהלות ואימנתי מופע אחד ויחיד שגרם לי לעשות ריסטרט בנוגע לחלומות על המקצוע העתידי שלי. שם, בנקודת זמן הזאת כשאני נערה בת 17, קלטתי שאני לא רוצה לעזוב את הבמה, אני רוצה לגעת באומנות הזו מזווית אחרת.
האינטראקציה שלי עם עולם האירועים הפגישה אותי עם תחום טכנאות הבמה, הצצתי ונפגעתי. ידעתי שבתחום הזה אני רוצה להתמקצע.
זה דגדג לי בקצות האצבעות, אבל שום מקומון חרדי שהעלתי מתיבת הדואר לא בישר על קורס טכנאות במה שעומד להיפתח. עולם הבמה החרדי פשוט לא שמע על רעיון כזה עד אז. בלית ברירה אני יוצאת לתור בעצמי את הארץ הזאת. בשלב הזה אבא שלי פוגש מנהל מפעל שבסיעתא דשמיא מחפש מתלמדים כמוני".
אמרו לה שטכנאות סאונד ובמה זה לא בשבילה, אז אמרו
"'במושב חמד יש מפעל שמכשיר אנשי מקצוע לתפעול מערכות תאורה שיובאו מחו"ל ואין אנשים בארץ שיודעים לתפעל אותן', כך סיפר לי אבא שלי אחרי שיחה עם ידיד שמבין בתחום", מירי ממשיכה להיזכר בימים ההם: "נסעתי למושב חמד שם למדתי לעומק את עקרונות הטכניקה, צפיתי בסרטוני הדרכה של מומחים מכל העולם ואספתי חומר מקצועי נרחב ממגוון מקורות מידע מוסמכים אותם שילבתי ביכולות אומנותיות מולדות והשראות ממבחר מקורות".
בשלב הבא היא פשוט קופצת למים. מירי מתחילה לנהל את מערכות הסאונד והתאורה באירועים שונים כשהיא שואלת ולומדת כל הזמן מאנשי המקצוע מולם היא עובדת במקביל. היום, יותר מ-10 שנים אחרי, כשהיא נחשבת לאחת מהמובילות בתחום בציבור החרדי, מירי מסתכלת לאחור ומספרת בכנות: "אין לי מושג איך עשיתי את זה ומאיפה שאבתי את האומץ לקפוץ לתוך מים טריטוריאליים בלתי מוכרים ולחשוב שהים ייקרע לי. אבל אני חושבת שאולי הסיפור שלי, שמשלב בתוכו הרבה אמונה, יכול לדבר להרבה נשים שתקועות בתוך מדי עבודה שלא תואמים את המידה שלהן, ולגרום להן לחשוב על שינוי, ואולי גם לעשות אותו".
גם אישה וגם חרדית במשבצת הזאת, איך זה מרגיש לך, מירי?
"היום, אחרי שכמה תקרות זכוכית נשברו בתחום, הרבה יותר קל לי אבל בהתחלה היו לא מעט פעמים ששאלתי את עצמי: 'מירי, למה היית חייבת ללכת לתחום כל כך שונה?!', עולם טכנאות הסאונד אסוציאטיבית מתקשר עם צוות גברי. נשים תמיד מוקמו כמנהלות הפקה וכבימאיות והשאירו את השטח הזה לעובדים גברים. באופן טבעי, ההיצע של עובדים חרדיים גם הוא היה מצומצם מאוד בתחילת דרכי וברבות מההופעות בהן צפינו, מנהלי הקונטרול, אנשי התאורה והסאונד ובוני המסכים – היו גברים חילוניים".
למשבצת הזו נכנסת מירי, אישה חרדית בעלת משפחה שמתעקשת שזה אפשרי. יחד עם הלמידה המקצועית אותה היא מבצעת בצורה אוטודידיקטית, קיים צורך בשינוי תודעתי כדי להטמיע את ההבנה כי באירוע נשי לא חייבים וגם לא אמורים לשבת בקונטרול דווקא עובדים גברים.
התהליך שלה מתמשך ומלווה בסוגיות של אמא-בית-עבודה כשהמשוואה הקלאסית של עבודה עד 4 אחרי הצהריים כשהילדים במוסדות – לא עובדת אצלה.
איך את באמת מסתדרת עם השעות הלא שגרתיות שהעבודה מזמנת לך?
"השעות שלי באמת לא שגרתיות", היא מודה, "יש ימים שבהם אני מתחילה לעבוד ב-6 בערב וחוזרת הביתה ב-2 בלילה. אבל למדתי לתמרן. בעלי ואחיות שלי עוזרות לי המון והילדים מקבלים הטבות של אמא עצמאית המנהלת סדר יום גמיש יותר ונמצאת איתם בתקופות רגועות, הרבה יותר מאימהות שעובדות במשרה משרדית מלאה.
העבודה שלי מתקיימת בלוקיישנים מגוונים, לא מזמן נסעתי 3 פעמים באותו שבוע לים המלח כמנהלת קונטרול, אלא שנסעתי בערב, כך שאת הים – לא זכיתי לראות. כפיצוי, בעלי היה צריך להבטיח לי חופשה זוגית בים המלח…".
מכשירה את הדור הבא של טכנאיות הבמה
מירי, שלא מפסיקה ללמוד, להשתלם ולהרחיב אופקים בעולמות הסאונד, המסך, התאורה והקונטרול כל השנים, קונה לה שם של אחת המקצועניות בתחום שמשלבת יכולות טכניות, יצירה ואומנות ויזואלית סוחטת קריאות התפעלות.
היא מרצה במסלולים מקצועיים בסמינרים, מכשירה נשים לעבודה בתחום ומעבירה סדנאות באזורים שונים בארץ. מעבר לתחושת הסיפוק והאתגר המקצועי שהיא רואה בתחום, מירי מרגישה שליחות אמיתית להכשיר דור של טכנאיות במה חרדיות שתיתנה מענה מקצועי – אומנותי וטכני לכל אירועי הנשים בציבור החרדי.
בכנות: האם באמת טכנאית חרדית יכולה לתת מענה מקצועי כמו מומחי טכנאות מהציבור הכללי?
"בהחלט כן. לפני כמה שנים, השאלה הזו הייתה רלוונטית. התחום עוד היה בחיתוליו אצלנו בציבור ונשים חרדיות עשו הכל חוץ מלתכנת תאורה לעצב מסכי לד ולנהל את הקונטרול. היא ניפצה את המיתוס הזה בידיים חשופות, והיום, אם נחזור לשאלה שבכותרת ניתן לענות בפה מלא: כן, יש חיה כזאת טכנאיות חרדיות מקצועיות ברמה גבוהה מאוד שיכולות לנהל אירועי ענק ולאייש את עמדת הקונטרול בצורה שלא מביישת אירועי תרבות רבי רושם מחוץ למגזר שלנו".
מלבד זאת, העבודה של מירי בולטת גם מבחינה אומנותית. היא מביאה איתה זיקה חזקה לעולם הבמה והבימוי יחד עם הבנה מלאה של התוכן כמי שמגיעה מתוך הציבור. כיום מירי חתומה על יצירות תאורה ומסכים מרהיבות ויוצאות דופן בכל קנה מידה.
רגע מלחיץ בעבודה
מירי 'מכורה' לרגע הזה בו מתחיל מופע והיא מתמודדת עם הלחץ הקל יחד עם הריגוש של ניהול 3 חזיתות יחד: שליטה על הסאונד על המסכים ועל התאורה.
"זה מציף אותי באדרנלין" היא משתפת. "אני נהנית מכל רגע! טוב… כמעט מכל רגע, יש בלת"מים שמתרחשים גם באירועים מהמשפחות הכי טובות, אבל ב"ה אני רגועה בטבע שלי, אז אני מוצאת עניין גם בלפתור בעיות בצורה המהירה והיעילה ביותר".
זו כנראה גם הסיבה שמפיקות אוהבות לעבוד עם מירי כתף לכתף, היא משדרת שלווה ושליטה, שבאה בדיוק במקום כשמדובר על הפקות במה לחוצות עד בכי. עצם הנוכחות של מירי מסדירה להן את הנשימה ומשדרת שהכל יהיה טוב, אי"ה.
פורצת דרך בתחום טכנאות הבמה (רמז: אולי גם את יכולה?)
הסיפור של מירי מכיל את כל המרכיבים לעלילה מעוררת השראה: אישה אחת עומדת מול כל העולם שמסובב אצבע על הרקה ומחליטה להילחם בדה-לגיטימציה ולעצב לעצמה מסלול פרנסה שלא הולך בתלם.
היא לומדת לבד את כללי המשחק ורותמת כל התנסות או פיסת מידע ליצור לה אפיק פרנסה שלא רק משביע את חשבון הבנק שלה אלא גם את הרעב לאומנות ובמה במובן הטכני.
היום אנחנו זוכות לצפות בהפי הנד של המופע: אם נכוון תאורה לכיוון הגיבורה נראה אותה שלמה עם עצמה, מסופקת ומלאת הכרת טובה לכל מי שהיה בשבילה לאורך הדרך ובעלת שאיפה לסייע לנשים נוספות לבצע טוויסטים בעלילות מורכבות מבחינה תעסוקתית או אישית, לחדד את הסאונד של הקול הפנימי שלהן ובסיעתא דשמיא לעשות שינויים שיהפכו את החיים שלהם למאושרים יותר ומלאים בעשייה חיובית.
