השבוע נחתם הסכם הפסקת אש בין ישראל ללבנון, אחרי חודשים של לחימה קרקעית עצימה במיוחד.
בסקר שפורסם בערוץ 14, ושנערך בידי מומו פילבר מבעלי מכון דיירקט-פולס, הביעו 88% מתומכי מפלגות הקואליציה, התנגדות להסדר. הם מצטרפים לתושבי הצפון ולראשי הישובים שם המתנגדים אף הם להסכם. אז האם ההסכם טוב או רע לישראל?
ראש הממשלה נתניהו אמר בנאום לאומה כי לאחר שהשמדנו את מנהיגי החיזבאללה וחלק ניכר מצבא המחבלים, כלומר ניצחנו מבחינה צבאית, ולאור העובדה שצריך להתפנות לטיפול בזירה האיראנית ולקבל חימושים מעוכבים מארה"ב – נכון היה לחתום על ההסכם.
למרות דברים אלו נראה, על פניו, שההסכם אינו הסכם טוב. צה"ל היכה בחיזבאללה בעוצמה (למרות שהחיזבאללה המשיך לירות כטבמ"ים לעבר ישובי ישראל) וצריך היה להמשיך להכות עוד ועוד כדי לגרוע ממנו יכולות ולהביאו למצב קשה. אז למה בכל אופן ישראל חתמה על ההסכם? אני מקווה שיש לכך סיבה טובה הסמויה מן העין.
אני מקווה שהחלקים שאינם גלויים לנו מסבירים למה היה נכון לחתום על העיסקה. למשל, שההסכם מקדם בדרך כלשהי את עיסקת החטופים בעזה, למשל שהחתימה מקדמת הסכם גלובלי עם ערב הסעודית ועוד כל מיני מחשבות מהסוג הזה שיצדיקו חתימה על הסכם בניגוד להגיון הצבאי. אגב, הישג אחד מובהק כן קיים בהסכם – וזה ניתוק הזירות בין חמאס לחיזבאללה.
חיזבאללה אמר בתחילת הלחימה שהוא ינצור את האש רק כאשר יושג הסכם מול חמאס. עכשיו, חיזבאללה נטש את עמדתו זו. זהו הישג, שאולי יקדם את הלחץ על חמאס ויקדם את שחרור החטופים. הלוואי.
בלי קשר, לי ברור שהחיזבאללה יפרו את ההסכם ויפעלו כדי להתחמש מחדש ויאתגרו את ישראל שוב ושוב. מאז נחתם הסכם הפסקת האש הקודם בשנת 2016, לאחר מלחמת לבנון השנייה, החלטת מועצת הביטחון 1701, ישראל נקטה במדיניות הכלה. אפילו על שני אוהלים בגבול לא ירינו. זה היה מגוחך.
בגבול עם לבנון היה שקט מדומה מול החיזבאללה ואני מקווה שהפעם לא רק נבטיח לעצמנו שנפעל צבאית בעוצמה מול כל הפרה של ההסכם – אלא שגם נקיים את ההבטחה הזאת לעצמנו ואכן נגיב בירי מאסיבי על כל מהלך מחוצף של החיזבאללה. זו השפה היחידה שהם יבינו.
והסוגיה שנשארת על השולחן, היא הסוגיה הכואבת של החטופים. עניינית אני חוזר על דעתי שלא ברור איך אנחנו מסכימים לעשות הסדרה מול ארגון טרור אחד שאין לו חטופים – חיזבאללה ואיננו מוכנים להסדרה מול ארגון טרור אחר שהחטופים שלנו בחזקתו – חמאס.
אחזור ואביע את דעתי – שהעולם היה צריך להיות הפוך: הסדר עם החמאס כדי להביא לשחרור החטופים והמשך לחימה מול החיזבאללה כדי להביא שקט לתושבי צפון ישראל. ממשלת ישראל בחרה בצעד ההפוך – אני מקווה שהיא יודעת דברים שאנחנו האזרחים לא יודעים.