צה״ל מסר למשפחותיהם של 6 חטופים שנרצחו בשבי וגופותיהם הוחזרו לישראל, את התחקיר הקובע כי הם נרצחו בידי שוביהם – בעקבות תקיפה של חיל האוויר בסמוך למנהרה שבה הוחזקו.
על פי התחקיר, ששת החטופים – חיים פרי, יורם מצגר, נדב פופלוול, יגב בוכשטב, אלכס דנציג ואברהם מונדר, שהוחזקו בצוותא, שהו במהלך החודשים הראשונים של המלחמה יחד עם חטופים אחרים וכנראה גם לצד בכירים בחמאס, במנהרה גדולה בחאן יונס המכונה ״הממלכה״. הם הוחזקו שם לפי ההערכות עד סוף דצמבר-תחילת ינואר, ואז הועברו למנהרה בשכונת חמד בחאן יונס.
ב-14/2/2024, צה״ל תקף בשכונת חמד – וכתוצאה מהתקיפה הזו, המחבלים שהחזיקו ב-6 החטופים ככל הנראה רצחו אותם. בהמשך, המחבלים עצמם נהרגו כתוצאה מ״אפקט שניוני״ של תקיפת צה״ל, כלומר כתוצאה מפליטת גזים רעילים מהתקיפה האווירית. ב-20/8/2024, במבצע של צה״ל, חולצו גופותיהם של ששת החטופים. על גופותיהם נמצאו סימני ירי. לידם, אותרו גם גופות 6 המחבלים שהחזיקו בהם, אך הם נמצאו ללא סימני ירי.
המנהרה שבה נרצחו החטופים היא המנהרה השנייה שבה שהו במהלך המלחמה. מדובר במנהרת מעבר, צרה מאוד, ומזכירה בגודלה את המנהרה שבה נרצחו 6 חטופים נוספים בשכונת תל סולטאן ברפיח. היא מרוחקת 4 ק״מ מהמנהרה הראשונה בה הוחזקו בחאן יונס. לא ידוע כיצד חמאס העביר אותם לשם – מעל או מתחת לקרקע, אך ההערכה היא שהם הועברו לשם בשל התמרון הקרקעי הראשון של צה״ל בחאן יונס שהתנהל באותה תקופה.
התחקיר בוצע על-ידי פיקוד הדרום, מפקדת השבויים והנעדרים, אגף המודיעין וחיל האוויר שבחנו את נסיבות מותם של החטופים ואת התהליכים המקדימים. בבדיקה הפתולוגית נמצאו על החללים סימני ירי ועל גופות המחבלים לא נמצאו סימני ירי. לאור הזמן הממושך שחלף, לא התאפשרה קביעה פתולוגית ודאית של סיבת המוות הישירה של החטופים או של מועד הירי המדויק בחטופים. "בסבירות גבוהה, מותם נגרם על רקע התקיפה הסמוכה למקום החזקתם" אומרים בצה"ל ומציינים כי" לפי התרחיש הסביר, המחבלים ירו בחטופים בסמוך למועד זה. לצד זאת, ייתכן כי החטופים נורו על ידי מחבלים אחרים לאחר מותם, ולא ניתן לשלול אפשרות שהחטופים נרצחו עוד טרם התקיפה במרחב".
בצה״ל מבהירים: בעת התקיפה – לא היה שום מידע ואפילו לא חשד שמוחזקים באזור חטופים שעלולים להיפגע ממנה. התחקיר מצא כי התקיפה עברה את כל האישורים הנדרשים ובוצעה בהתאם לנהלים ולפקודות. ״לא תמיד אנחנו יודעים היכן נמצאים כל החטופים, אבל אנחנו מנהלים מאמץ יומיומי למזער כל סיכון. היו מספר מקרים במהלך המלחמה שבהם אי הידיעה שלנו, הובילה לצערנו באופן ישיר או עקיף למותם של חטופים״, הסביר בכיר במערכת הביטחון.
מהתחקיר עולה כי לתקיפה קדמו תהליכי התכנון והאישור הנדרשים ביחס לנהלים דאז. נוכח כך שלא היה בידי צה"ל מודיעין או חשד על הימצאות חטופים במיקום התקיפה או בסביבתה, ועל כן התקיפה לא נדרשה באישור מפקדת השבויים והנעדרים. בעקבות האירוע הקשה הוחלט כי כל תקיפה, בכפוף למאפיינים מסוימים, תאושר על ידי המפקדה.
בעקבות ניתוח המידע המודיעיני לאחר התקיפה על ידי מפקדת השבויים והנעדרים, אותר המיקום בו הוחזקו גופות החטופים, אשר חולצו על ידי כוחות צה״ל ושב״כ, והובאו לקבורה בישראל.
הרמטכ"ל הרצי הלוי קיבל את התחקיר שהוצג, ועמד על החובה הערכית עבור משפחות החטופים, והצורך ללמידה מבצעית. הלוי קבע כי בידי צה״ל ושב״כ לא היה כל מודיעין על חטופים במרחב, ובהינתן מידע שכזה – התקיפה לא הייתה מתבצעת. כמו כן הרמטכ״ל הדגיש את חשיבות המשך ההתנהלות בהתאם לנהלי התקיפה שעודכנו לאחר האירוע המצער והקשה.
"״"במלחמה הארוכה הזו, שהחלה ביום קשה מאוד, משימת השבת החטופים בחיים מלווה אותנו בכל רגע. אנו עושים כל מאמץ לשם השבתם, יש מאחורינו הישגים רבים אך משקלם קטן כל עוד ישנם חטופים נוספים. בצה״ל בטוחים בכך שהלחימה מסייעת ומקדמת את השבתם, אך במסגרתה עשינו גם טעויות. את החטופים האלה לא נוכל כבר להשיב בחיים. חשוב שתדענה משפחות החטופים והציבור כולו, אלפי חיילים ומפקדים מתאמצים להצליח ולא לטעות במשימה החשובה הזו. כל טעות שנעשתה קרתה מאי ידיעה וגם מהן אנחנו מחויבים ללמוד״.
