בהסתמך על סקר סרולוגי מדגמי ראשון בישראל, חוקרים מעריכים כי שיעור החשיפה של נגיף הקורונה בישראל עומד על כ-2.5% מהאוכלוסייה. לפי החוקרים, מדובר בכ-200 אלף ישראלים שנדבקו בנגיף — פי עשרה ויותר ממספר החולים המאומתים. רובם לא פיתח תסמינים, אך נוגדני הנגיף נמצאים בדמם ולכן המסקנה היא שנדבקו בו. כך דווח ב'הארץ'
את הסקר ערך הצוות לטיפול במגפות (צט"מ) של משרד הבריאות, בהובלת פרופ' דני כהן מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת תל אביב, לצד המרכז הלאומי לבקרת מחלות ושירותי הדם של מגן דוד אדום. במחקר אספו החוקרים דגימות דם של כ–1,700 ישראלים וערכו בהן בדיקות סרולוגיות, כלומר חיפשו בהן נוגדנים.
מאגר הדגימות שבו השתמשו החוקרים גובש כמדגם מייצג של האוכלוסייה מבחינת גיל, מין ופיזור גאוגרפי. חלק מדגימות הדם הגיע מתורמים בריאים בשירותי הדם של מד"א, לצד דגימות אקראיות ממערך הניטור הקבוע של המרכז לבקרת מחלות.
החוקרים השתמשו בערכות בדיקה סרולוגיות שעברו הליך של תיקוף, ורמת מהימנותן עומדת על 95%–98%. במחקר אותרו נוגדנים מסוג IgG — סוג הנוגדנים שמופיע כשבוע עד שבועיים לאחר החשיפה לנגיף.
בנגיפים אחרים, סוג זה של נוגדנים קשור לזיכרון החיסוני והוא בעל יכולת הגנה. עם זאת, בכל הקשור לקורונה עדיין לא ברור איזו רמת הגנה הנוגדנים הללו מספקים ולכמה זמן.
בימים הקרובים צפוי להתחיל סקר סרולוגי ארצי גדול, שבמסגרתו ייבדקו ברחבי הארץ כ–200–150 אלף ישראלים על ידי קופות החולים. כמו כן, צפוי להתחיל סקר סרולוגי מעמיק יותר בבני ברק, כדי ללמוד על אופן התפשטות הנגיף באזורים צפופים.
אם זה נכון זה מוריד את אחוז המוות דרסטית לכשני עשיריות האחוז, יתכנו לזה כמה הסברים: 1. אנשים לא הלכו להבדק או שלא יכלו להבדק, אפשרות שלא מסתברת שתשנה עד כדי כך, 2. חולי קורונה אסיפטומטים, גם זה לא מסתבר היות שלא מצאנו משפחות שלמות שהיו אסיפטומוטיות אלא רק חלק עם סיפטומים וחלק בלי, שתי סיבות אלו לא מסבירות למה בעולם לא מצאו כאלו נתונים ביחס לכמות המתים, 3. אפשרות משמחת ביותר היא טענה שעלתה על ידי כל מיני מומחים שניסתה להסביר את ההבדל בעוצמת התפרצויות בין המדינות וכן את זה שבכל המדינות הקורונה עצרה באיזהו שהוא שלב, לפי הטענה… להמשך קריאה »