היהדות החרדית מבכה את פטירתה של הרבנית הצדקנית מרת דבורה ברגמן ע"ה, שנודעה במעשי החסד הרבים שעשתה בצנעה ובענווה יתרה. הרבנית, בתו של מרן הגראמ"מ שך זצ"ל ורעייתו של יבדלחט"א ראש הישיבה הגרמ"צ ברגמן שליט"א, נפטרה בגיל 97 בבית החולים 'מעייני הישועה'.
דמותה הייחודית של הרבנית התאפיינה בשילוב נדיר של ייחוס משפחתי מפואר עם ענווה יוצאת דופן, כשסירבה בעקביות לקבל כבוד או יחס מיוחד בשל מעמדה המשפחתי הרם. במשך עשרות שנים פעלה בשקט ובצנעה למען הזולת, תוך שהיא משלבת בין תפקידה כאם לתשעה ילדים ופעילות ציבורית ענפה.
סיפור חייה של הרבנית ברגמן הוא מסע מרתק שהחל בווילנא בשנת תרפ"ז. כבת למשפחת רבנים מיוחסת, זכתה לגדול בצל גדולי הדור, ובגיל 12 עלתה עם משפחתה לארץ ישראל. באותה תקופה כתב אביה, מרן הרב שך, במכתב לדודו: "לנו אין חדש, רק אחת, אשר נולד לנו בת למזל טוב שמה דבורה תחי'".
בשנת תשי"א נישאה לרבי מאיר צבי ברגמן בשידוך שהציע החזון איש, וקבעה את ביתה בבני ברק. מאז ועד יומה האחרון, הקדישה את חייה לשני מסלולים מקבילים: תמיכה בלימוד התורה של בעלה וילדיה, ופעילות חסד נרחבת בקהילה.
סיפור המשקף את אישיותה הייחודית אירע בליל כל נדרי, כאשר גילתה שאביה נשאר בבית לטפל באמה החולה במקום להיות בישיבה. כששאלה מדוע אינו עולה לישיבה, השיב: "אם אשאיר את אמא לבד תהיה לה עוגמת נפש, ולבקש ממישהו שישאר עמה – אין דרכי לבקש טובות מאנשים… לכן אני נשארתי איתה!" מיד הציעה להחליף אותו, ואפשרה לו לקיים את תפקידו בישיבה.
במשך שנים רבות עבדה בתלמוד תורה קרלין-סטולין ובבית החולים 'אם וילד', שם התפרסמה במסירותה יוצאת הדופן. המוהל הרב גלבר מספר כי הייתה מעירה אותו באמצע הלילה כשזיהתה בעיה אצל תינוק, ולא נחה עד שווידאה את שלומו.
מפעל החסד השקט שלה כלל משלוחי מזון קבועים למשפחות נזקקות, כשהיא טורחת בעצמה לקנות ולשלוח עוגות ומיני מאכל מדי ערב שבת. את כל פעולותיה עשתה בהצנע לכת, תוך הקפדה שלא לבייש את המקבלים.
בחודשיה האחרונים, למרות חולשתה הגוברת, שמרה על צלילות מחשבה עד רגעיה האחרונים, בהם הייתה מוקפת בבני משפחתה.
הרבנית הותירה אחריה מורשת עשירה של חסד וענווה, יחד עם משפחה מפוארת הממשיכה בדרכה: בעלה הגדול, שמונה ילדים המכהנים במשרות תורניות רמות, ודורות של נכדים ונינים. הלווייתה תצא הערב (ד') מביתה ברחוב האדמו"ר מגור בבני ברק, והיא תטמן בבית החיים פוניבז' בסמוך לאביה הגדול.
תהא נשמתה צרורה בצרור החיים.
