הארכת ההפוגה בגבול הצפוני עד אמצע פברואר 2025 משקפת מערכת שיקולים מורכבת הכוללת אינטרסים אמריקאיים, ישראליים ולבנוניים, כך עולה מדברי בכירים באזור, המהלך, שנתפס כחלק ממאמץ דיפלומטי רחב יותר, מושפע מההתפתחויות בסוריה ובאיראן, ועתיד להיות נושא מרכזי בשיחות הקרובות בין ראש הממשלה נתניהו לנשיא טראמפ.
המתיחות בגבול הצפון נכנסת לשלב חדש עם הארכת ההפוגה, שהייתה אמורה להסתיים בינואר, עד ה-18 בפברואר 2025. מומחים צבאיים מצביעים על הקשר ההדוק בין המצב בלבנון להתפתחויות האזוריות הרחבות יותר.
בראיון לאתר "אל-נשרה" הלבנוני, שפך אור על המצב תא"ל (במיל') פאדי דאוד, מפקד קרב בצבא לבנון. לדבריו, "הנוכחות הצבאית הישראלית בסוריה משמעה שיש מגע ישיר עם המצב בלבנון". דאוד הדגיש את המרחק הקצר של 12 קילומטרים בין הכוחות הישראליים לגבול, והסביר את חשיבות המוכנות הצבאית נוכח ההתפתחויות באזור, הגורם האיראני מהווה שיקול משמעותי בתמונת המצב האזורית. לפי הערכות גורמי הביטחון, הארכת הנוכחות הישראלית באזור עשויה לשמש כמענה אפשרי ליוזמות איראניות בדרום לבנון, במקביל לשמירה על המוכנות הצבאית הכללית.
סוגיית הנסיגה הישראלית מדרום לבנון תלויה במידה רבה בהתחייבות האמריקאית, אך לוח הזמנים והתנאים לביצועה טרם הוגדרו באופן סופי. הפגישה המתוכננת בין נתניהו לטראמפ צפויה להבהיר את התמונה, אם כי נותרו שאלות לגבי היתכנות הנסיגה עד למועד סיום ההפוגה הנוכחי, מומחים מעריכים כי המצב בגבול צפוי להישאר יציב יחסית בטווח הקצר, כאשר תוצאות המפגש בין המנהיגים עשויות להכתיב את ההתפתחויות העתידיות באזור כולו.
