מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, חשף היום (רביעי) ליקויים חמורים בהיערכות מדינת ישראל לשמירה על משק הדלק לשעת חירום במהלך מלחמת "חרבות ברזל" ומבצע "שומר החומות".
לדבריו, מדינת ישראל הייתה על סף פגיעה חמורה במשק הדלקים, בשל השתהות בקבלת החלטות ממשלתיות ואי-היערכות מספקת לשעת חירום.
אנגלמן הדגיש את החשיבות הקריטית של קו הצינור אירופה-אסיה (קצא"א), האחראי על הולכת דלקים חיוניים. לטענתו, למרות אזהרות חוזרות ונשנות, ממשלות ישראל לא נערכו כראוי והתקשו לגבש מדיניות ברורה בזמן אמת.
"משכך, במלחמת 'חרבות ברזל' וגם במבצע 'שומר החומות', משק הדלקים של ישראל היה על סף פגיעה חמורה," ציין המבקר.
המבקר ציין כי קצא"א דיווחה כבר באוקטובר 2020 למשרד להגנת הסביבה על כוונתה להרחיב את פעילותה בנמל אילת, אך למרות זאת, צעדים משמעותיים למוכנות חירום לא ננקטו בזמן.
עוד נמצא כי רק לאחר פרוץ המלחמה במאי 2024, משרד ראש הממשלה פרסם את מסקנות הצוות הבין-משרדי שהוביל, מהלך שהיה צריך להתבצע זמן רב קודם לכן. במסגרת זו, בוטלה מדיניות "אפס תוספת סיכון", שנחשבה לחסם רגולטורי משמעותי.
"הליך קבלת ההחלטות היה טורי, מסורבל וממושך, למרות שמשרדי הממשלה היו תמימי דעים לגבי החשיבות הקריטית של נושא זה," נכתב בדו"ח.
לצד הכשלים בניהול משק הדלק, המבקר גם מצביע על סיכונים סביבתיים חמורים הנובעים מהתנהלותה של קצא"א. לדבריו, דליפות פוטנציאליות מצנרת החברה עלולות לגרום נזקים משמעותיים, כפי שנצפה באירועי עבר, ובהם דליפת הנפט החמורה בשנת 2014.
המבקר קורא לשפר את התיאום בין הגופים הממשלתיים, לקצר את זמני קבלת ההחלטות ולחזק את הפיקוח על תשתיות קריטיות, כדי למנוע מצבים דומים בעתיד. ההמלצה המרכזית: יש לגבש בהקדם תוכנית אסטרטגית מקיפה לשמירה על משק הדלקים בשעת חירום, תוך התחשבות בהשלכות הסביבתיות והביטחוניות של פעילות קצא"א.