נתנאל כותב: בחיפושים לאחור בחיי האישיים, גילתי שאני מתגעגע להיות ילד שמתגעגע להורים שלו ולחוויית משפחה. גדלתי אצל סבא וסבתא הם גידלו אותי, והיה לי הרבה געגועים להורים לאבא ולאמא. החוסר הזה נגמר שנולדו לי הילדים שלי בעצמי, כשבניתי חיי משפחה משלי.
געגועים מבטא את הימים הללו של הילדות שלי כאדמה צמאה למים במדבר בלי גבולות, הרגשת חיפוש, הרגשת חיסרון.
