בעקבות לקחי 7 באוקטובר והפערים המבצעיים שהתגלו במהלך המלחמה בזירות השונות, קיים משרד הביטחון תחרויות וניסויים משותפים בין תעשיות ביטחוניות במטרה לאתר פתרונות גילוי ויירוט כטב"מים ואיומים קרובים לקרקע, ביניהם: כטב"מים ורחפנים.
התרחישים עליהם התאמנו החברות היו הגנה על גבולות, ערים וריכוזי אוכלוסייה. בין המערכות שתורגלו מול איומים שונים: יכולות יירוט חשמליות, שימוש במיירטים ומערכות קליעים מדויקים. ההערכה במשרד הביטחון היא כי המענה כיום לשלל האיומים נע סביב ה-80%. גורם במשרד הביטחון סיפר כי חלק מהיכולות הפכו למבצעיות, והן מוצבות בגבולות ומשודרגות בהתאם לניסויי שטח.
חברות ישראליות קטנות טוענות כי משרד הביטחון מעדיף פתרונות של חברות גדולות לצד חברות קטנות, אך לא מעניק עדיפות לחברות קטנות שנאבקות על פיתוח וייצור מענה טכנולוגי בלעדי, חרף העובדה שהטכנולוגיות שלהן נמכרות לנאט"ו, ארה"ב ומדינות נוספות באירופה. במשרד הביטחון דחו את הביקורת וטענו כי בחנו את כלל הטכנולוגיות, כולל של חברות קטנות, אך חלקן אינן חסינות לשיבוש GPS או לא מתאימות למתאר הישראלי.
תשע תעשיות ביטחוניות וחברות סטארט-אפ ישראליות הדגימו יכולות יירוט והשמדה של כטב"מים באמצעות ירי ורחפנים. הפתרונות שהצליחו בניסוי יעברו להמשך פיתוח מלא במימון משרד הביטחון, כחלק מ-20 טכנולוגיות מתקדמות ליירוט כטב"מים. לפי מטרת מפא"ת במשרד הביטחון, מטרת הניסוי היא לפרוס יכולות מבצעיות חדשות בטווח המיידי. בניסוי השתתפו מנכ"לי התעשיות ובכירים בצה"ל ובמשרד הביטחון.
