תהיו מופתעים: השופטים דחו את העתירה נגד מינוי עמית

שופטי בית המשפט העליון דחו היום (א) את העתירה שהוגשה נגד מינויו של השופט יצחק עמית לנשיא העליון.

בעתירה שהוגשה באמצעות עו"ד יצחק בם, בדרישה לבטל את החלטת הוועדה לבחירת שופטים, טוענים העותרים כי "הוועדה קיבלה את ההחלטה למנות את השופט עמית באופן חפוז וללא בדיקה מעמיקה של שורת פרשיות חמורות שהתפרסמו בעניינו בשבועות האחרונים. הוועדה הסתפקה בקבלת הסברים מהשופט עמית בלבד, ללא בדיקה חיצונית או אימות העובדות, בניגוד מוחלט להתנהלות במקרים דומים של מינויים בכירים".

העתירה חושפת שורה של פרשיות מטרידות: השופט עמית ישב בדין במקרים בהם היו מעורבים גורמים שהופיעו ברשימת המניעויות שלו, התנהל בניגוד עניינים בעתירות הנוגעות לתחום הנדל"ן כאשר היה בעצמו צד להליכים משפטיים בתחום, וישב בדין בעניין נבחרת הדירקטורים כאשר אחיו היה בעל עניין ישיר בתוצאות ההליך.

למרות שהעתירה הוגשה רק לקראת סוף השבוע שעבר, כבר דחו השופטים את העתירה. השופט אלכס שטיין, שנחשב לשמרן, הגן על מינוי עמית לנשיא העליון וכתב: "אני סבור כי החלטת המינוי היא בהחלט מתקבלת על הדעת – אם לא למעלה מכך. נראה שרוב ניגודי האינטרסים המיוחסים לשופט עמית הופרכו על ידו".

בארגון לביא ואם תרצו, שהגישו את העתירה, מסרו בהמשך לפסק הדין כי "בית המשפט העליון הספיק לדחות היום עתירה מפורטת שהוגשה ביום שישי, והראתה שורה ארוכה של פגמים ותמיהות במענה שמסר השופט עמית לתחקירים השונים שהתפרסמו בעניינו בשבועות האחרונים.

בפרט הראו לביא ואם תרצו כי תמיהות אלה מעולם לא בוררו, וכי הוועדה לבחירת שופטים בחרה לשמוע הסברים מפי השופט עמית בלבד, ולאחר מכן להצביע על מינויו לנשיא לאלתר, ללא שום בדיקה נוספת. מיד לאחר מכן, נקבעה ההשבעה למועד קרוב ביותר, כאשר פרוטוקול הדיון כלל לא פורסם לציבור.

כך ממונה נשיא בית המשפט העליון בישראל – עם עננה כבדה מעל לראשו, בהליך חפוז ובמחשכים. המחשבה הנאיבית כי בית המשפט העליון יישם את פסיקתו במקרים דומים על אנשים אחרים – קיבלה תשובה מהשופטים שטיין, גרוסקופף וכבוב.

בית המשפט כלל לא טרח להוציא את העתירה לתשובה, ובטח שלא לקיים בה דיון, אף שנאלץ להודות שהוועדה לבחירת שופטים לא הייתה מוכרחת למהר ולמנות את השופט עמית, ולמצער – שייתכן שהיה ראוי לפרסם לציבור את פרוטוקול הדיון".

העותרים הוסיפו כי "אין לנו אלא להפנות את הציבור לדבריו של השופט עמית בעצמו, כשקבע שיש לבטל חוק יסוד מאחר ש: 'על החשש מפני מינויים בלתי ראויים, השיבה הכנסת בתשובתה המשלימה כי חזקה על שר שלא ימנה במודע אנשים שאין להם את הכישורים המתאימים להצליח בתפקידם. ובקיצור, לפנינו שוב תשובה בנוסח "סמוך עלינו", אך כפי שהבהרתי לעיל, במדינה דמוקרטית אין לקבל תשובה בנוסח זה אלא יש צורך במנגנונים שימנעו את הצורך לסמוך באופן עיוור על הרשות המבצעת'. על הרשות המבצעת לא ניתן לסמוך באופן עיוור, ומתברר שגם על בית המשפט העליון לא.

מצער שההרכב לא נתן דעתו לדבריו של השופט פוגלמן, שהובאו בעתירה: "סמכותנו לשפוט את האחר, בין את הפרט, בין את הרשות השלטונית, מחייבת כי נגזור על עצמנו אמות מידה מחמירות של יושרה, מקצועיות, הגינות והיעדר משוא פנים. אלה לא רק חייבים להתקיים בשופט פנימה, אלא להיראות היטב כלפי כולי עלמא ולהאיר כמגדלור את דרכם של המתדיינים הבאים בשערינו מדי יום ביומו. אלמלא כן, לא יאמין הציבור בשופטיו ובמערכת המשפט האמונה עליו, וזו לא תוכל למלא את תפקידה החיוני במדינה יהודית ודמוקרטית".

נאה דרש, אך מתברר שדרושה רפורמה מקיפה כדי שגם נאה יקוים".