כמה אנשים נפטרו באמת מקורונה? דו"ח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שפורסם היום (א'), חושף נתונים סותרים ומעלה סימני שאלה באשר למספר הנפטרים האמיתי שמפרסם משרד הבריאות. לפי הדו"ח, שהוזמן לבקשת ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם), בחודשים מרץ ואפריל נקברו לא פחות מ-46 בני אדם שהיו חשודים כמי שנפטרו מקורונה – אך לא הוכנסו לדיווחים הרשמיים של משרד הבריאות. כך מדווח ידיעות.
יש להדגיש כי בדו"ח לא מופיעים נתוני חודש מאי ותחילת חודש יוני הנוכחי, ואולם נכון לסוף אפריל נרשם פער משמעותי בין דיווחי הנפטרים של משרד הבריאות לעומת אגף הקבורה במשרד לשירותי דת.
לפי דיווחי משרד הבריאות, בחודשים מרץ ואפריל נפטרו כתוצאה מסיבוכי הנגיף 223 בני אדם. יצוין כי מדובר על חולים מאומתים עם בדיקת PCR חיובית, שמותם נקבע בבתי החולים. מנגד, לפי דיווחי אגף הקבורה – באותה התקופה הלכו לעולמם 216 חולי קורונה – ועוד 46 בני אדם שנקברו וסווגו כחשודים כנשאי קורונה. מדובר על נפטרים מבוגרים שגילו תסמינים המאופיינים כתסמיני קורונה – אך לא נבדקו. לפי דיווחי משרד הבריאות המעודכנים להיום, מפרוץ התפשטות הנגיף הלכו לעולמם בישראל 297 בני אדם מסיבוכי הנגיף.
לפי נתוני מד"א, בין 12 במרץ ל-12 באפריל נקבע מותם של 1,115 בני אדם בבתיהם. לשם השוואה, בין אותם תאריכים ב-2019 נקבע מותם של 909 בני אדם בבתיהם. מדובר בעלייה משמעותית של 22 אחוז, אך חשוב להדגיש כי לפחות חלק מהגידול במספר המתים בבית נובע ככל הנראה מכך שחולים רבים נמנעו מלהגיע לבתי החולים בגלל המגפה.
לאורך המשבר גם נמתחה ביקורת רחבה נגד משרד הבריאות באשר להיעדר שקיפות ולפרסום נתונים חלקיים. "הסתירה בנתונים מעידה על חוסר סדר חמור בניהול המאבק בנגיף הקורונה ומצביעה על בעיה בתקשורת בין הרשויות בישראל", אמרה בתגובה לממצאי הדו"ח עו"ד יערה וינקלר מהתנועה לחופש המידע.
היא הוסיפה: "הנתונים הסותרים מעידים על חשיבות המאבק שלנו לטובת שקיפות שלטונית. אנחנו מקווים שמשרד הבריאות ומשרד הדתות, כמו גם רשויות אחרות, יפעלו באופן מאורגן ויפרסמו מידע אמין לציבור".
