צה"ל פרסם היום (חמישי) התחקיר על טבח 7 באוקטובר. התחקיר חשף את הצעדים שהובילו למחדל המודיעיני שקדם לטבח, ההונאה של חמאס ומה שהוביל לקונספציה. התחקיר מצביע על מספר נקודות בעשור שלפני ההתקפה אשר נחשבות לדרמטיות, אולם בישראל לא ידעו לקרוא את המציאות.
התחקיר הגדיר את הכישלון כ"כישלון מודיעיני קלאסי של קונספציה עם מאפיינים עדכניים", וציין כי היה פער עצום בהבנת המציאות. לפי התחקיר, המודיעין לא זיהה את ממשיות הכוונה לצאת למלחמה למרות סימנים רבים, ולא העריך נכון את יכולותיו של חמאס. מעליית סינוואר לשלטון ואי ההבנה בישראל של כוונותיו, קבלת הידיעה על תוכנית "חומת יריחו" והפער בהבנה שחמאס מורתע אחרי "שומר חומות" למרות שבארגון הטרור יצאו מחוזקים מסבב הלחימה.
בחטיבת המחקר גוללו בתחקיר את מהלך העניינים ממבצע "צוק איתן" ב-2014 דרך שומר חומות ועד לטבח ב-7 באוקטובר. לאחר מבצע צוק איתן, בחמאס החלו למסד את המערכים הצבאיים שלו ובפעם הראשונה הוקמה שדרת פיקוד מטכ"לית. עד אז בראש עמדו סינוואר ומי שהפך לרמטכ"ל חמאס מוחמד דף. בראש מטה המבצעים עמד ראאד סעד.
לאחר המבצע גיבש חמאס תוכנית תקיפה שאושרה ב-2019, אך ערב שומר חומות התוכנית לא הייתה בשלה מספיק ובנוסף לא היו מספיק מחבלי נוח'בה וגם תקופת מגפת קורונה פגעה ביכולת של ארגון הטרור להעמיד את הכוחות. ההנחיות למחבלים על פי התוכנית היו: "על הנוח'בה לתקוף את המוצבים הגדודיים ואת המוצבים הפלוגתיים השייכים לאוגדת עזה, כדי להשמידם. כמו כן, עליהם לתקוף את הקיבוצים כדי לקחת בשבי בני ערובה, להרוס אותם ולכבוש אותם באופן זמני באמצעות חמישה גדודים".
מבצע שומר חומות הוא נקודת שבר משמעותית. ההכרזה של ישראל כי היא פגעה במטרו במנהרות של חמאס הביא אותה להבין כי היא פגעה בצורה קשה בחמאס והוא מורתע. בפועל, לא רק שחמאס לא הורתע, אלא הבין שהצליח להתמודד מול ישראל. הוא הבין שיכול לפגוע בעוצמה בישראל על ידי פשיטה רחבה, וסוגיית אל אקצא בירושלים מאחדת את כל הציר האיראני סביב כך.
שומר חומות הביא את חמאס לתחושת מסוגלות. בעקבותיו עודכנה "תוכנית יריחו" ובה נכתב: "שבירת ההגנה של אוגדת עזה כדי להגיע אל ערי הקו הראשון – אשקלון, שדרות ונתיבות, מורכבת משלושה חלקים: חציית קו החזית, השמדה או נטרול של המוצבים הצבאיים העיקריים של האוגדה והגעה אל הקו הראשון וביצוע פעולות חבלה".
בנוסף, בחמאס החליטו כי יש להבליג על אירועים "שידרשו תגובה טקטית" וכי צריך להשתמש בשקט כהונאה אסטרטגית או "תועלת תדמיתית", במקביל לעיסוק קונקרטי ב"פרויקט". בדיעבד הובן כי חמאס פעל לשכנע את ישראל כי הוא מעוניין ברגיעה ופועל למען שגשוג כלכלי.
במאי 2022 מנהיג חמאס עיסמאיל הנייה כתב לסינוואר: "ערכנו ישיבה עם נסראללה, השקפנו את המסלול האסטרטגי. לאחר דיון מעמיק עמדתו של נסראללה הייתה ברור ואיתנה ולפיה הוא בעד התרחיש הראשון וכי מדובר בתרחיש מציאותי שניתן להגשים – כלומר השמדת ישראל. יש להעלות את העמדה לכבוד המנהיג העליון של המהפכה (ח'מינאי) ונסראללה יקבל על עצמו את האחריות בעניין הזה".
משלב זה, התוכנית להשמדת אוגדת עזה הואצה. בסוף שנת 2022 נערכו בחירות בישראל. בחמאס הוחלט כי שנת 2023 "תגלם אתגרים והזדמנויות". במחצית הראשונה של 2023 הגיע ארגון הטרור למוכנות שיא.
בחטיבת המחקר הדגישו, כחלק ממסקרנות התחקיר, כי ככל שנבדק לא נמצאה עדות שההפגנות נגד הרפורמה המשפטית הובילו לקביעת המועד למתקפה. הודגש כי חמאס נערך למהלך עוד לפני כן. לא ניתן לשלול כי למשבר הפנימי בישראל בשנת 2023 הייתה תרומה לתפיסת חמאס את הנסיבות האסטרטגיות למימוש התוכנית. בנוסף, חמאס בחר לרסן את עצמו בהפעלת הכוח, במקביל לבניית תדמית מטעה באשר לכוונותיו כלפי ישראל.
לגבי האירועים המקדימים ותזמון המחאות על הגבול חודש לפני נכתב בתחקיר: לא ניתן לשלול את האפשרות שהייתה בגדר הונאה, אך קיימים גם הסברים חלופיים. קבלת ההחלטה על הפעלת התוכנית ההתקפית התקבלה לכל המאוחר בסוף ספטמבר במעגל שומר סוד מצומצם עד לימים ספורים לפני 7 באוקטובר.
