הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית והמכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית הציגו מחקר אינטגרטיבי מקיף בעניין התחדשות עירונית בקהילה החרדית.
המחקר ניתח נתונים כמותיים שנאספו באמצעות סקרים וראיונות במטרה להעמיק את ההבנה על החסמים העומדים בפני תהליכי התחדשות עירונית בקרב מגוון הזרמים בחברה החרדית ולאתר כלים להסרתם. המחקר התמקד במרחבים חרדיים ותיקים בערים ירושלים, בני ברק ואשדוד.
המוטיבציה לביצוע המחקר נבעה מהפער הבולט שבין הצורך המובהק של אוכלוסייה זו בהליכי התחדשות עירונית ובין המימוש הנמוך של תהליכי פינוי ובינוי בקרבה. עד היום, במרחבים שגרה בהם אוכלוסייה חרדית נעשים תהליכי התחדשות עירונית, ברובם המוחלט, בדרך של התחדשות בניינית – לרוב בדרך של מסלול תמ"א 38/1 (חיזוק ועיבוי), ואילו הליכי פינוי בינו רחבים, כמקובל בחברה הכללית, לא נעשים כמעט כלל.
התוכנית האסטרטגית לדיור בחברה החרדית שאימצה ממשלת ישראל באגוסט 2016 (החלטת ממשלה מס' 1823), קבעה כי כ- 5% מסך יחידות הדיור לחברה החרדית, צריכות לקום במסגרת תוכניות להתחדשות עירונית.
נוכח המחסור החמור בדיור במגזר החרדי והמצב הפיזי המדאיג של רבים מהמבנים בשכונות החרדיות הוותיקות, מציע המחקר סדרת פתרונות מעשיים, ביניהם: שיתוף פעולה הדוק עם רבנים ומובילי דעה, הסרת חסמים הלכתיים, התאמות חקיקה ייעודיות וקידום "סיפורי הצלחה" ראשונים שיגבירו את אמון הציבור החרדי בתהליכי התחדשות עירונית.
"אנו מזהים פוטנציאל עצום, אף מעבר להיקף שהתכנית האסטרטגית הציגה, להתחדשות עירונית בשכונות החרדיות, שם הצורך בפתרונות דיור והחשיבות של חיזוק מבנים הוא קריטי במיוחד," אומר אלעזר במברגר, מנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. "המחקר מציג לראשונה, באופן מפורט ומבוסס, את החסמים המעכבים עד היום את דיוקמם של מיזמי פינוי בינוי בריכוזיים חרדיים, ומציב מפת דרכים ברורה להתמודדות עימם, תוך התחשבות בצרכים ההלכתיים, התרבותיים והקהילתיים. באמצעות הכלים שהוא מספק, ניתן לגבש מודל התחדשות עירונית שיתאים לחברה החרדית ויענה על הצרכים הקריטיים של הגדלת מלאי הדיור ושיפור איכות החיים בשכונות הוותיקות".
פרופ' שי שטרן, ראש המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית: " מצוקת הדיור בחברה החרדית חריפה עוד יותר מהמצוקה בחברה הישראלית הכללית. לפיכך, קיים צורך מיידי בהגדלת היצע הדיור ואין לנו את הפריבילגיה לוותר על התחדשות עירונית. החוקרים שלנו יצאו לשטח, ראיינו מנהיגי קהילות חרדיות ומצאו מה החסמים להתחדשות עירונית, אך חשוב מכך, הם מצאו גם את הדרכים לפיתרון וקידום הפרויקטים. בשיתוף פעולה הדוק עם הרשות להתחדשות עירונית, תוך הבנת צרכי ומגבלות החברה החרדית, אני מאמין שאפשר לקדם פרויקטים לרווחת הכלל".
המחקר מצא כי קיימת מודעות גבוהה בקרב חברה זו ליתרונות ההתחדשות העירונית, ואף רצון לקידומה, כאשר חששות תרבותיים, כלכליים והלכתיים מעכבים יישומם של פרויקטים.
על פי ממצאי המחקר, את החסמים המרכזיים המעכבים התחדשות עירונית ניתן לאפיין בשלושה סוגים: חסמים הלכתיים-דתיים – בפרט, דיני שכנים בהלכה אשר מקנים לכל דייר זכות וטו ביחס לקידום הפרויקט, וזאת בניגוד למציאות בציבור הכללי שם דיני "דייר סרבן" מאפשרים לכפות את קידום הפרויקט על מיעוט מתנגד. לצד זאת, המחקר בחן עמדות הציבור לעניין מגבלות הלכתיות על שימוש בטכנולוגיות חדשות בבניינים מודרניים, כגון מעליות שבת, והצורך באישור רבני להוצאת הפרויקטים לפועל.
חסמים כלכליים-תכנוניים – פערי מודעות והכרה של תהליכי התחדשות עירונית, יותר מאלה הקיימים במגזר הכללי, מקשים על השגת הסכמות בין הדיירים. בנוסף, בנייה לא מוסדרת במגזר החרדי מקשה על קידום הפרויקטים.
חסמים תרבותיים-קהילתיים – החשש משינוי צביון השכונה וכניסת אוכלוסייה שאינה שומרת על אורח חיים חרדי מחמיר. חסם נוסף הוא הקושי בעזיבה זמנית מהשכונה בעת ביצוע פרויקטי פינוי-בינוי, בעיקר מסיבות קהילתיות ואלה הנוגעות למערכות החינוך השכונתיות.
במסגרת המחקר בוצע לראשונה סקר רחב היקף בקרב 1,612 תושבים (גברים ונשים), מבני החברה החרדית, בגילאים 18 ומעלה, המתגוררים בירושלים, אשדוד ובני ברק, שכלל בחינה של עמדות הציבור ביחס לסוגיות שונות בהתחדשות עירונית. על פי ממצאי הסקר, נראה כי בקרב התושבים יש מוטיבציה לפינוי בינוי, באזורים בהם יש פוטנציאל לכך.
כך, 57% מהנשאלים [ציבור חרדי המתגורר בירושלים, בני ברק ואשדוד] ענו כי הם מעדיפים קידום של תכנית לפינוי בינוי על פני קידומן של תוכניות אחרות ,24% מעדיפים תמ"א 38 או חלופותיה ו 19% ציינו שהם לא מעוניינים בקידום תכנית להתחדשות עירונית.
נתון מעניין נוסף במסגרת הסקר הראה כי כ67% מהמשיבים מסכימים כי תכנית פינוי בינוי המסייעת לבעלי הדירות במתן מענה למצוקת הדיור בחברה החרדית. 90% מהנשאלים הסכימו שתוכנית כזו הכרחית לצורך היערכות לרעידות אדמה ו כ- 80% הסכימו שתוכנית כזו מסייעת בשיפור של תשתיות השכונה.
המחקר מציע מספר דרכים מרכזיות על מנת להתמודד עם החסמים המונעים קידום משמעותי של תהליכי התחדשות עירונית במרחב החרדי. בין ההמלצות המרכזיות: יצירת "סיפורי הצלחה" במרחבים חרדיים ותיקים כדי להנכיח תכניות אלו במרחב החרדי וכך ליצור אפקט דומינו שישפיע על תפיסת תכניות אלו כחלק ממנהג המדינה".
עשרה מתחמים במרחבים החרדיים על ידי הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית – בין שתשמש הגורם המתכנן והמקדם של התכניות ובין שתשמש גורם המסייע ליזמים פרטיים בכל הקשור להפחתת רגולציה בכל הנוגע לחסמים תכנוניים וכלכליים.
יצירת ערוצי תקשורת בין גופים ציבוריים ובין רבנים ומשפיעים קהילתיים – יצירת ערוצי תקשורת בין גורמי מקצוע לרבנים עשויה לצמצם פערי המידע, להפחית את החששות הנובעים מהיעדר היכרות ולחזק את תחושת השותפות בהוצאתן אל הפועל של תכניות פינוי ובינוי.
הנגשת הידע על תכניות התחדשות עירונית – הנגשת הידע יכולה להיעשות באמצעות התאמת המידע לשפה המקובלת, באמצעות הרחבת מעגלי שיתוף ציבור יזומים בקרב קהילות חרדיות, וכן באמצעות פרסום באמצעי תקשורת הפונים לאוכלוסייה החרדית.
חיזוק המעורבות של יזמים פרטיים המכירים את החברה החרדית – יזמים המכירים את המורכבות הייחודית יוכלו להציע פתרונות נקודתיים המותאמים לאתגרים הייחודיים העולים במהלך קידום הפרויקט ולרתום הן את התושבים והן את הרבנים טוב יותר מגוף ציבורי או מיזמים פרטיים שאינם מכירים את החברה החרדית.
גמישות תכנונית ויישומית – החברה החרדית מורכבת ממגוון קהילות שלכל אחת מהן יש לעיתים אינטרסים משלה. יש להעמיק את ההיכרות עם הקהילות שאליהן משתייכים הדיירים במתחם, וכן להגביר את היכולת לפעול בגמישות יחסית, לדוגמה בכל הקשור לסיוע הרשויות ליזמים פרטיים בתכנון ובקידום של תכניות בהתאם למתרחש בשטח.
קידום חקיקה להקלת השגה של הסכמות – קידום חקיקה שתאפשר ליזמים להגיש תביעת דייר סרבן כדי לפתור את הקושי של שכנים חרדים להגיש תביעות מסוג זה נגד שכניהם.