ברקע החלטתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לסגת בו מההחלטה למנות את האלוף (במיל') אלי שרביט לתפקיד הרגיש של ראש שירות הביטחון, ראש הממשלה בנימין נתניהו מחדש את החיפושים אחר מועמד חדש שיזכה בתפקיד.
ההודעה הדרמטית על ביטול המינוי, התקבל באופן רשמי יממה לאחר ההכרזה הרשמית על המינוי, בעת שלשכת ראש הממשלה פרסמה הודעה על ביטולו, אך נמנעה מלספק הסבר רשמי לשינוי הפתאומי. על פי הערכות גורמים המעורים בפרטים, המפנה התרחש בעקבות הסערה הציבורית שעורר המינוי של מי שהשתתף בהפגנות נגד הממשלה, קרא קודם להשבעתה לחסום את מינויה ובנוסף לכך גם לא אהוד על ידי ממשל טראמפ.
המועמד החדש שעליו דווח מלבד ארבעת בכירי שב"כ ששמם הוזכר כמועמדים, הוא האלוף במיל' סמי תורג'מן, שמביא עמו ניסיון ביטחוני נרחב. בנוסף לתפקידו הנוכחי כיו"ר חברת נגה, חברה ממשלתית לניהול מערכת החשמל הארצית, תורג'מן משמש כחבר בצוות הבדיקה שמינה הרמטכ"ל אייל זמיר לחקירת אירועי 7 באוקטובר. בעברו הצבאי אף פיקד על פיקוד הדרום, תפקיד בו כיהן בתקופת מבצע "צוק איתן".
עמדותיו של תורג'מן לגבי רצועת עזה זכו לתשומת לב בעבר. במפגש עם ראשי רשויות בעוטף עזה במאי 2015, לאחר סיום "צוק איתן", התבטא תורג'מן באופן שעורר עניין ציבורי. על פי דיווח בעיתון "הארץ", אמר אז: "בתוך עזה יש ריבון שהוא חמאס, שיודע לממש את הריבונות באופן גבוה. לחמאס, נכון לעכשיו, אין תחליף כריבון בתוך הרצועה – אנו מעוניינים בכתובת כי בלעדיה המציאות הביטחונית תהיה הרבה יותר בעייתית".
באותה הזדמנות הציג תורג'מן ארבע אפשרויות להתמודדות עם המצב ברצועה: "האחת היא מלחמה קבועה ובלי תקופות של שקט, השנייה היא להגיד שמבינים ששקט מנוצל לבניית כח, ואז נהיה בידיעה שאחת לכמה שנים יהיה סבב, השלישית היא כיבוש הרצועה והרביעית היא פתרון מדיני".
תורג'מן הביע אז העדפה ברורה: "צריך לבחור בין האלטרנטיבות. לדעתי יש למצוא תקופות של שקט ככל שניתן עם הידיעה שמדי פעם תהיה מערכה, ואז לא צריכים להיות מופתעים שאחת לכמה שנים זה קורה. מקווה שאחרי 'צוק איתן' השקט יהיה ארוך".
העיתונאי עמית סגל, דיווח הערב כי בלשכת נתניהו קיימו ריאיון למועמד תורג'מן, אולם גורם רשמי בלשכת ראש הממשלה הוציא הכחשה נחרצת וטען כי "בניגוד לפרסומים סמי תורג'מן כלל לא מועמד לראשות השב"כ".
