גל מחאה רחב היקף התעורר לאחרונה ברחבי רצועת עזה, כאשר תושבים רבים התגייסו להביע התנגדות לשלטון חמאס ולמלחמה המתמשכת. חרף מאמצי הדיכוי האלימים מצד הארגון בימים האחרונים, ממשיכים להגיע עדויות מצולמות מאזורים שונים ברצועה, המתעדות את האירועים. באחד מאירועי המחאה אף דווח על מותו של איש משטרה מקומי.
למרות שלא מדובר בהתקוממות בעלת פוטנציאל להפיל את שלטון ארגון הטרור בשלב זה, הרי שמדובר בביטוי ההתנגדות העממי החריף ביותר שנרשם מאז מתקפת ה-7 באוקטובר, שבעקבותיה נחתו על עזה הרס וחורבן כתוצאה ממעשי הארגון ופשעי המלחמה שביצע.
אחד המשתתפים במחאה, מוחמד אבו סאקר, אב לשלושה ילדים המתגורר בבית חאנון, התייחס לסיבות שהביאו אותו להצטרף למפגינים. בראיון שהעניק לסוכנות הידיעות AP, הצהיר: "המחאה היא לא על פוליטיקה אלא על חיי אדם. אנחנו לא יכולים למנוע מישראל להרוג אותנו, אבל אנחנו יכולים ללחוץ על חמאס שיסכים לוויתורים במשא ומתן". דברים אלו עשויים להתקבל בחיוב בישראל ולתמוך בקו המדיניות הנוכחי.
ברשתות החברתיות ניתן למצוא שפע של ביקורת אנונימית כלפי המצב, אולם ישנם גבולות ברורים למה שניתן לומר בפומבי. כפי שהסביר מרואיין המזוהה בשם מוסטפא, "יש קו אדום בשיח הלאומי הפלסטיני. אתה פשוט לא מבקר התנגדות חמושה". לדבריו, "לעשות את זה יספק אז את סוג העילה שישראל והקהילה הבינלאומית מחפשים" כדי להצדיק את פעולותיה של ישראל. מעבר לכך, ישנו חשש אמיתי שאזרחים שיעזו להפגין במישרין נגד אנשי הזרוע הצבאית של חמאס עלולים לשלם על כך בחייהם.
לפי סוכנות הידיעות AP, הסקרים מצביעים על כך שהתמיכה בחמאס בקרב תושבי עזה, שידעה עלייה מסוימת אחרי אירועי ה-7 באוקטובר, חזרה בחודשים האחרונים לרמות דומות לאלו שנמדדו טרם המתקפה. עם זאת, הסוכנות מדגישה כי "הסקרים בזמן מלחמה בעזה מאתגרים במיוחד, בשל חוסר גישה לאזורים מסוימים ועקירה המונית". מעבר לכך, מציינת הסוכנות כי "יש כמובן גם פוטנציאל לחץ גדול עוד יותר על המשיבים, לענות בדרך מסוימת שתהיה נוחה לחמאס", דבר המטיל ספק מסוים במהימנות התוצאות המתפרסמות.
שיזרקו אליהם נשק ממסוק ויתנו למחבלים כח לחבל במחבלים ובהצלחה לכולם…