משה פוזיילוב, בכיר שב"כ לשעבר שחקר את בכירי המרגלים והמחבלים נגד ישראל, בהם מרוואן ברגותי, יוצא בביקורת חריפה וטוען כי "כשל אסטרטגי חמור" בתפיסת הביטחון, בו השב"כ התמקד באכיפת נורמות משפטיות ופוליטיות על חשבון אינטואיציה מבצעית והבנת האויב, הוביל למחדל ה-7 באוקטובר; הוא קורא לחזרה לקרקע ולחשיבה שבטית במקום לאומית.
בראיון נוקב לפודקאסט "הינשוף", חושף משה פוזיילוב, סגן ראש אגף החקירות לשעבר בשב"כ, כשלים חמורים, לטענתו, בתפיסת הביטחון של ישראל שהיו בין הגורמים למתקפת הפתע של חמאס. לדבריו, השב"כ סטה מייעודו המקורי והחל להתמקד יתר על המידה באכיפת נורמות משפטיות ופוליטיות, תוך שהוא מתנתק מהשטח, מהאינטואיציה המבצעית ומהבנה בסיסית של ארגון כמו חמאס.
"המערכת לא נכשלה – היא פשוט לא ניסתה. במקום לראות את המציאות כמו שהיא, היא ראתה את מה שרצתה לראות," טוען פוזיילוב. "התחלנו להאמין שחמאס השתנה, שמה שלא פתרנו ב-50 שנה ייפתר באיזו 'הסדרה'. אבל מה שעשינו בפועל היה נטישת השליטה, נטישת הסוכנים – והתכחשות לעובדה הפשוטה שהאויב רואה אותנו כחלק ממסע ג'יהאד עולמי."
פוזיילוב מדגיש כי הכשל לא היה רק מודיעיני אלא תודעתי עמוק. "כשאתה בונה ארגון שמפחד להגיד אמת לא נוחה – ומתגמל את מי שמתיישר עם קו הנרטיב – אתה לא תקבל תובנות. תקבל רק הערכות שמרגיעות את המצפון." הוא גם לא חוסך ביקורת מההנהגה הנוכחית של השב"כ, בראשות רונן בר, וטוען כי במקום לקחת אחריות על הכישלון, הוצג נרטיב חלופי של "שומר הדמוקרטיה והסף". "הציבור לא מטומטם – הוא מבין שהאמון נשבר," קובע פוזיילוב.
אחת הטענות המרכזיות של פוזיילוב היא שחלק מהשירותים החשאיים איבדו את אפקטיביות הפעולה שלהם בשל "קפיצת ראש אל תוך מערבולת ערכית פרוגרסיבית". לדבריו, אי אפשר לנהל מערך ביטחוני יעיל כשקיים חשש מתמיד מביקורת משפטית וציבורית. "מה עדיף? שב"כ שמונחה על ידי ערכים משפטיים – או כזה שמונחה על ידי הצלת חיים? אתה לא יכול לשחק על שני המגרשים בו זמנית."
כפתרון למצב, מציע פוזיילוב שינוי מהותי בתפיסה: יציאה ממבנה החשיבה הלאומי-מדינתי ועבודה לפי המבנה השבטי המאפיין את המזרח התיכון. "לאום פלסטיני״? זו אשליה. אבל ברית של חמולות ערביות, מבנה שבטי מקומי – זה משהו שאפשר לעבוד איתו."
