על רקע העימות המתגבר בין וושינגטון לטהראן והאזהרות שמשגרת איראן למדינות האזור שעשויות לשתף פעולה עם ארה"ב, מספק מומחה ישראלי בכיר תמונת מצב מקיפה של ההתפתחויות האחרונות. בשיחה במעריב, שופך בני סבטי, חוקר איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), אור על המהלכים האיראניים והאסטרטגיה שמאחוריהם.
סבטי מצביע על מגמה כפולה בהתנהלות האיראנית בימים האחרונים. "לא רק מאיימים, הם גם מגבירים את הזרוע הדיפלומטית והמדינית", הוא מסביר. המומחה מתאר כיצד הפעילות האיראנית באה לידי ביטוי בשני מישורים: מחד, הגברת המוכנות הצבאית, שהתבטאה בהכרזות על כוננות גם במהלך תקופת החג שהסתיימה לאחרונה, ובסיורים שערכו בכירי משמרות המהפכה באזורים אסטרטגיים כדי לוודא מוכנות מבצעית; מאידך, איראן מרבה להצהיר על נכונותה לניהול שיחות עקיפות ואף מרמזת על אפשרות לדיאלוג ישיר.
המפתח להבנת ההתנהלות האיראנית, לפי סבטי, נעוץ באינטרס העליון של המשטר. "מה שחשוב בסוף לאיראנים זה שימור ויציבות המשטר שלהם", הוא קובע. תפיסה זו משפיעה ישירות על יחסם לתוכנית הגרעין ולאיום התקיפה האמריקאי. "אם תהיה תקיפה מאוד מסיבית שתגרום לפגיעה אנושה וממשית בשלטון, אז זה בעצם נוגד את כל האמונה של המשטר האיראני, הגרעין הוא בשביל המשטר ולא המשטר בשביל הגרעין למשל", מסביר סבטי.
כאשר נשאל על משמעות הצהרתו של חוסיין סלאמי, מפקד משמרות המהפכה, לפיה איראן "לא מודאגת ממלחמה", מגדיר זאת סבטי בבירור כ"הפגנת ביטחון, כמובן". המומחה מפרש את הרטוריקה הלוחמנית כאמצעי הרתעה: "האיש בעצם רוצה למנוע את המלחמה, רוצה למנוע את התקיפה. דרך האיומים, דרך השיח המתלהם, למנוע לדחות ולרכך אפילו".
בהתייחסו לאסטרטגיה האיראנית, מציין סבטי כי למרות האיומים הפומביים, איראן מעדיפה בבירור תרחיש של פגיעה מוגבלת על פני תקיפה נרחבת. לדבריו, טהראן תעדיף "תקיפה קטנה, רכה, שאפשר לסבול אותה, מאשר תקיפה קשה, מהותית, שפוגעת בקיום או שפוגעת אנושות במתקנים כאלה ואחרים".
לסיכום הערכתו, מציע סבטי פרספקטיבה מעמיקה על האיומים האיראניים העכשוויים: "צריך להבין את האיומים האיראנים גם ממקום של מצוקה, ולא איומים שהם באמת אמינים". בכך, הוא מציע הסתכלות מורכבת יותר על ההתנהלות האיראנית, הרואה באיומים הקולניים אמצעי להשגת יעדים דיפלומטיים יותר מאשר הצהרת כוונות אמיתית.