כבר אי אפשר להתעלם מהשינוי התעסוקתי שמתרחש בקרב הגברים החרדים. יותר ויותר מהם יוצאים ללימודים ולהכשרה מקצועית, והדרישה למסלולים מותאמים רק הולכת וגדלה. אחד הגופים המרכזיים שמובילים את השינוי הזה הוא "המרכז החרדי להכשרה מקצועית", הפועל כבר שלושה עשורים.
עם ניסיון של למעלה מ־30 שנה בליווי גברים ונשים חרדים אל תוך עולם העבודה, ועם חמישה סניפים בריכוזי האוכלוסייה החרדית – מדובר בשחקן משמעותי מאוד בזירה. בראיון עם אריה פטרבורסקי, מנהל שלוחת ירושלים במרכז החרדי להכשרה מקצועית וראש מחלקת ההשמה, ניסינו להבין מה באמת קורה בשטח, איך נראה תהליך ההכשרה כיום, ואיך מצליחים להגיע לתעסוקה איכותית גם בלי לוותר על הזהות.
הכתבה נעשתה בשיתוף עיריית ירושלים ובסיוע הרשות לפיתוח ירושלים ומרכז "כיוון".
מה טווח הגילאים העיקרי של גברים חרדים שיוצאים ללמוד? מהו הגורם העיקרי שמניע אותם לצאת?
טווח הגילים העיקרי שבו מתחילים את הלימודים במרכז החרדי, הינו בין 20 ל 30 , כאשר הגיל הממוצע הוא 27 וישנם בהחלט גם תלמידים צעירים בגיל ,18 או בוגרים יותר בין הגילים 30-50.
המניע ללימודים אלה הוא כמובן צורך המחיה, והחתירה לפרנסה מכובדת ויציבה.
מה האתגר העיקרי שחרדים פוגשים כשהם יוצאים ללמוד/לעבוד? האם יש הבדל בין רווקים לנשואים?
בהקשר ללימודים, אפשר לחלק את האתגרים להתמודדות המנטלית והקצאת המשאבים הנדרשים, לבין אלו הערכיים-תורניים.
כאשר מדובר בלימודים משמעותיים וארוכים, קיים אתגר לשלב אותם לצד עיסוקי השגרה, חיי משפחה וכו'. אתגר המתגבר ככל והלומד נשוי ובעל משפחה המתמודד במקביל עם עול כלכלי ומטלות הבית.
בפן הערכי, לא מעט מסלולי לימודים (בפרט באקדמיה) מתנגשים במידה רבה עם ערכים יסודיים ביהדות, בוודאי בהשקפה יהודית-חרדית. הדבר בא לידי ביטוי באופן מובהק בתכני הלימודים, במסגרת בה לומדים, באוירה החברתית, ובתפיסות השולטות במקום.
בהקשר לתעסוקה, האתגר העיקרי מתרכז בפן הערכי \ סביבתי – כאשר בלא מעט תחומים או משרות ישנם מאפיינים המאתגרים את ההשתלבות התעסוקתית לאדם חרדי.
מסיבות אלו ועוד, חרדים רבים פונים לעבודות מזדמנות בסביבתם הקרובה – שאינן דורשות הכשרה משמעותית, אך לרוב – התמורה דלה יחסית, וללא התקדמות משמעותית לאורך תקופת העבודה.
מה הפתרונות שאתם מציעים כדי לעזור לחרדים להשתלב בשוק העבודה?
אמנם מנקודת מבט יהודית, הקב"ה זן ומפרנס לכל, אולם יחד עם זאת – גם יהודי נדרש לפעול בדרכי הטבע וליצור כלים ראויים, כך שבשילוב מסלול הכשרה מקצועית איכותית המלווה בברכת שמים – ניתן להגיע בקלות יותר לפרנסה בשפע.
בהתאם לאתגרים הנ"ל, ומתוך חיבור מוחלט לערכי היהדות החרדית (הכוללים מיקוד עיקרי בלימוד התורה ובגיבוש הזהות הרוחנית במוסדות החינוך עד שנות הנערות, נישואים בגיל צעיר ומשפחה מורחבת), המרכז החרדי מנגיש לציבור את המסלולים המותאמים ביותר, ומשכך את האתגרים המדוברים.
זה בא לידי ביטוי במסלולי הלימודים במגמות ההנדסאים ובתחומי הכשרה נוספים המותאמים ערכית מבחינת התכנים הכלולים בהם, ניתנים לשילוב לצד עומסי השגרה מחד, ומניבים פרנסה מכובדת מאוד. במרכז החרדי קיימת מחלקת השמה פעילה, המפתחת קשרים עם מעסיקים פוטנציאליים, פועלת מולם לקליטת הבוגרים ה'טריים', ומכוונת את הבוגרים לתהליך יעיל של חיפוש עבודה.
האם כל אחד יכול ללמוד משהו/להשתלב בשוק העבודה? אילו תחומים או מקצועות מתאימים במיוחד לציבור החרדי? מה פחות מתאים?
באופן עקרוני, לכל אדם ישנה אפשרות להשתלב בשוק העבודה, כולל זה המקצועי, כאשר מומלץ לערוך בירור יסודי מקדים שיוביל לתחומים המתאימים ביותר עבורו מתוך בחינת מספר פרמטרים חשובים שעיקרם:
· לאיזה תחום עיסוק אני נוטה יותר באופן טבעי. (לא תמיד התשובה פשוטה, ולעיתים נדרש תהליך עמוק של חקר עצמי ובירור יסודי אודות המקצועות השונים וביטוייהם התעסוקתיים)
· מתוך אלו שעלו בשלב א', עד כמה הכישורים שלי מתאימים ללימודים\עיסוק בכל תחום.
· האם אני יכול להתמודד עם דרישות המסלול? (זמן השקעה, התמדה לאורך זמן, עלויות ישירות ועקיפות)
· מה התוצר הסביר של אותו מסלול, הן מבחינת היצע משרות והן מבחינת תמורה ממוצעת, ועד כמה זה עונה על הציפיות\צרכים שלי.
באשר להתאמה טיפוסית של מקצועות לציבור החרדי נדרשת יריעה רחבה יותר, אך באופן כללי ברור שיש מקצועות המתאימים יותר ופחות, לעיתים על רקע התנגשות ערכית במהות המקצוע, ולעיתים על רקע סביבה אופיינית של מסגרות תעסוקה בתחום. המרכז החרדי להכשרה מקצועית בוחר בקפידה את המקצועות המתאימים ביותר בכל המישורים, מתוך חתירה לספק מענה מורחב לפרופילים שונים של אישיות וכישורים אישיים.
מה יש לעובד חרדי לתת בשוק העבודה שאין לעובד כללי/חילוני? איך המעסיקים הכלליים מגיבים לחרדים בשוק העבודה? יש שינויים במודעות שלהם בשנים האחרונות?
באופן עקרוני, לכל פרט יש את החוזקות והחולשות שלו, גם בציבור הכללי וגם בזה החרדי, אולם בהחלט מקובל שישנן נטיות המחוזקות יותר בציבור החרדי, ביניהם היושר והאמינות, המיקוד בצרכי העבודה ועוד.
נקודה נוספת שניתן למנות, שלעיתים בציבור הכללי יש קורלציה בין בכירות התארים האקדמיים לבין הפוטנציאל האישי, ולכן בוגרי הכשרה מקצועית בלבד עשויים לקבל הכרה מופחתת בהתאם. אולם, בציבור החרדי רבים פונים למסלולים שאינם אקדמיים (מטעמים שהוזכרו ועוד), למרות שהפוטנציאל האישי שלהם גבוה מאוד, כך שהמעסיק יכול בהחלט לצפות שהוא יקבל בוגר הכשרה מקצועית ברמה גבוהה למדי.
באשר לתגובות המעסיקים, יתכן שבעבר היו יותר מעסיקים שחששו מכך שחרדים אינם מספיק מקצועיים, שאולי מכללה חרדית אינה מספיק מקצועית, או מדרישות מורכבות בתנאי העבודה על רקע דתי.
במהלך השנים, ולאחר שהתנסו בקליטת בוגרים חרדים, הבינו שההיפך הוא הנכון – שדווקא הבוגרים החרדים עשויים להיות איכותיים ומקצועיים ביותר, ושמכללה כמו המרכז החרדי להכשרה מקצועית מקפידה על הרמה המקצועית הגבוהה ביותר ללא פשרות.
גם בעניין התנאים הדתיים, רבים מהם גילו כי אין צורך בביצוע התאמות מורכבות, ובחלק מהמקרים אף נהנים להנגיש אותם ולשלב את ערכי ומסורת היהדות באוירה התעסוקתית.
מה נחשבת הצלחה בתחום שלכם? ומה נחשב לכישלון? עד כמה אתם מרגישים אחראיים לתוצאה, ועד כמה האחריות היא על הבן אדם עצמו?
הצלחה באה לידי ביטוי במיקסום 3 פרמטרים בכל קורס.
· מקסימום מסיימים בהצלחה מסלול הכשרה
· מקסימום מצאו משרה הולמת בתחום המקצועי אותו רכשו
· שביעות רצון וממוצע שכר גבוהים בקרב הבוגרים
לגבי האחריות, באופן כללי ניתן לומר כי אנו מספקים שירות לאנשים בוגרים. לרוב חסר להם מידע אודות תחומי ההכשרה והתעסוקה, ופעמים רבות גם מידע עמוק אודות האישיות והצרכים שלהם עצמם.
לאחר ביצוע מבדק התאמה וראיון אישי יסודי, אנו משקפים לפונה מידע רב אודות המקצוע, הן מבחינת הדרישות והכישורים, והן מבחינת אופי התעסוקה בתחום והתמורות המקובלות. את ההחלטה עצמה מקבל הפונה לאחר התהליך הנ"ל.
כמוסד שנוסד על רקע חברתי מובהק ללא כוונות רווח, הצלחתו של כל אחד חשובה לנו עד מאוד ואנו עושים מעל ומעבר בכדי שזה יקרה – אך בתהליכים כמו אלה, בהם הפונה עצמו נדרש לתת מעצמו ולהשקיע לאורך זמן – חשוב שהוא ייקח אחריות הן על החלטתו, והן על התמדתו והשקעתו לאורך המסלול.
אמרת פעם לא למישהו? מהם דרישות המינימום כדי להתקבל לתהליך של עבודה/לימודים? מה לא תקבל ומה לא יעבור בשתיקה? יש מקרים שבהם תעצור תהליך באמצע?
כפי שכבר נאמר, מה שעומד לנגד עינינו, זה בעיקר הצלחת הפונה להשלים את לימודיו ולפרנס את ביתו בכבוד. בהחלט ישנם מצבים בהם הפונה מתעקש על תחום לימודים מסוים, שלפי כל הסימנים – התאמתו לתחום נמוכה מאוד. ברוב המקרים, אנחנו מצליחים להוביל אותו עצמו להבנה זו, ולהפנייתו לכיוונים אלטרנטיביים שיותר מתאימים עבורו.
איך אתה רואה את שוק העבודה החרדי בעוד 10שנים? מה לדעתך ישתנה או יתפתח בשוק העבודה לציבור החרדי, ואיך זה ישפיע על הקהילה החרדית?
אני חושב שבעבר הרחוק, כמעט ולא הייתה עמדה, לפיה קיים קונפליקט מהותי בין שמירת אורח חיים חרדי לבין תעסוקה מתאימה לצורך פרנסה, ואדרבה.
לאחר שהתפתחה תפיסה כזו בקהילות מסוימות (כנראה מטעמים טובים ונעלים של חיזוק עולם התורה לאחר תקופת משבר), חרדי שחווה מצוקה כלכלית ופונה לתעסוקה – עלול בטעות, להגדיר מחדש את תדמיתו לא רק בעיני הציבור, אלא גם בעיני עצמו, וחלילה להתאים ירידה רוחנית בעקבות כך.
סביר להניח שבעוד 10 שנים, אחוזי התעסוקה בציבור החרדי יעלו, ואם לא באופן כללי, אז בוודאי בייצוגם בתעסוקה מקצועית, ובחלקם היחסי ביזמות וניהול תעשייה ומסחר מקצועיים. יש לפעול לכך שהתפתחות השילוב בעולם העבודה המקצועי יבוא מתוך זהות יהודית-חרדית איתנה ומגובשת, כך שכאשר חרדי יפנה לתעסוקה – הוא ימשיך לשאת בגאון את יהדותו כלפי חוץ וכלפי פנים, ואדרבה – החיזוק הכלכלי יתרום לאיתנות הבית היהודי על כל רבדיו, ולהמשך קיום בית של תורה ומצוות למהדרין מן המהדרין!
המרכז החרדי להכשרה מקצועית בירושלים לא רק מציע הכשרה מקצועית איכותית, אלא גם נהנה משיתוף פעולה עם עיריית ירושלים, הרשות לפיתוח ירושלים ומרכז "כיוון", אשר מסייעים בהנגשת משאבים והזדמנויות לציבור החרדי בעיר. שיתוף פעולה זה מאפשר להרחיב את מגוון השירותים ולהתאים את התכניות לצרכים המשתנים של הגברים החרדים, מתוך מחויבות לקידום התעסוקה והשילוב בשוק העבודה.
