דליה זיאדה, חוקרת בכירה במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענת כי "המאבק הפלסטיני משמש מזה שנים כלי בידי דיקטטורים ואיסלאמיסטים קיצוניים להסחת דעת מהבעיות האמיתיות של עמי האזור".
היא מצביעה על מה שהיא מכנה "שימוש ציני ומתמשך בסוגיה הפלסטינית" – אשר אינו נובע מדאגה כנה לרווחת הפלסטינים, אלא נועד להצדיק כישלונות כלכליים ופוליטיים ולבצע מניפולציה רגשית על דעת הקהל בעולם הערבי. לדבריה, "המדינות נכנעות בפני הקיצוניים – במקום להילחם בהם, ומסתתרות מאחורי הדגל הפלסטיני".
זיאדה טוענת כי חמאס והאידיאולוגיה האיסלאמיסטית העומדת בבסיסו הפכו את סבלם של הפלסטינים לכלי תעמולה רב עוצמה, המאחד גורמים קיצוניים סביב מכנה משותף של שנאה לישראל ולמערב. "מה שעשה חמאס ב־7 באוקטובר איפשר לקבוצות הרדיקליות לחזור למרכז הבמה, בטענה שהן נלחמות למען העם הפלסטיני. אבל זו לא האמת – הן נלחמות למען הח'ליפות האיסלאמית שלהן, לא למען ילדים בעזה", היא מדגישה.
בעולם בו שיח על שלום עם ישראל נתפס כמעשה בגידה, זיאדה מסרבת להישאר שותקת ומדגישה את המחיר האישי שהיא משלמת על עמדותיה: "היום, אני נחשבת לאיום על הביטחון הלאומי של מצרים – לא המחבלים, אלא אני".
