רשת מוצבים קדמיים חשאית, כוחות קומנדו מיוחדים במרחק נגיעה מהגבול האיראני, ובסיסי תדלוק במדינות מפתיעות בקרן אפריקה ובמזרח התיכון – אלו רק חלק מהפרטים המרתקים שנחשפים כעת ומציגים את טבעת החנק האווירית והמודיעינית שטוותה מערכת הביטחון הישראלית סביב הרפובליקה האסלאמית של איראן.
המבצעים החשאיים הללו, שהחלו לרקום עור וגידים עוד לפני יריית הפתיחה של המערכה הצבאית, העניקו לצה"ל נגישות אסטרטגית חסרת תקדים בעומק שטח האויב, ואיפשרו להוציא לפועל גלי תקיפה חוזרים ונשנים לצד מעקב צמוד אחר תנועות הצבא של משטר האייתוללות והתרעות מוקדמות על שיגורי טילים.
על פי תחקיר מקיף שמפרסמת רשת CNN, עשרות לוחמי קומנדו ישראלים, אנשי יחידות החילוץ המוטסות של חיל האוויר 669 וסוכני מוסד חשאיים ניהלו במהלך המלחמה רשת של מוצבים קדמיים בדרום אזרבייג'ן – במרחק של כ-96 קילומטרים בלבד מהעיר האיראנית תבריז – משם הפעילו כטב"מים וניהלו משימות ריגול מורכבות. המקורות המעורים בפרטים ששוחחו עם הרשת האמריקנית הבהירו כי הנוכחות הזו באזרבייג'ן הייתה חלק ממערך רחב בהרבה, שכלל מתקנים חסויים גם בסומלילנד, עיראק וירדן.
התשתית באזרבייג'ן הוקמה בחודש ינואר, בעיצומן של מחאות הענק באיראן, כאשר מטוסי חמקן וכוחות מיוחדים החדירו ציוד האזנה מתקדם לאזור הגבול. המהלך יצא לפועל באופן עצמאי על ידי ירושלים, לאחר שהנשיא האמריקני דונלד טראמפ ביטל ברגע האחרון תקיפה משותפת מתוכננת בעקבות מסרים מטהראן.
המוצבים הקדמיים הללו הפכו במהירות לפלטפורמה קטלנית. מהתחקיר עולה כי הציר האזרי איפשר את חיסולו ב-4 במרץ של רחמן מוגדאם, ראש אגף המודיעין של משמרות המהפכה האסלאמית, שסומן בישראל כמי שעמד מאחורי תכנון ניסיון ההתנקשות בטראמפ בשנת 2024. התגובה הגיעה למחרת, כאשר כטב"מים תקפו נמל תעופה במובלעת האזרית נחצ'יבאן. נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב, מיהר להאשים את טהראן וכינה את התקיפה "מעשה טרור מכוער, פחדני וחסר בושה", בעוד איראן הכחישה כל קשר לאירוע.
יומיים לאחר מכן, ב-6 במרץ, הודיע שירות ביטחון המדינה של אזרבייג'ן כי סיכל מזימה של משמרות המהפכה לפגוע בתשתיות קריטיות וביעדים ישראליים ויהודיים במדינה. היחסים בין המדינות הלכו והעמיקו, ובמאי 2025 אף אירחה אזרבייג'ן בחשאי שיחות ישירות ונדירות בין נציגים מישראל ומסוריה, למרות ששגרירות אזרבייג'ן בארצות הברית דחתה בתוקף את הממצאים ומסרה ל-CNN כי היא מכחישה בנחרצות טענות חסרות בסיס על שימוש בשטחה נגד מדינות שלישיות.
במקביל, טבעת החנק הישראלית התרחבה לנקודות נוספות במרחב. הרפובליקה הבדלנית סומלילנד שבקרן אפריקה, שזכתה להכרה רשמית ראשונה בעולם מישראל, העניקה לחיל האוויר עמדה צבאית ששימשה כנקודת עצירה ותדלוק פוטנציאלית בדרך למשימות ארוכות טווח באיראן. בנוסף, כפי שדווח לראשונה בוול סטריט ג'ורנל ובניו יורק טיימס, צה"ל החזיק בשני מתקנים חשאיים בשטח עיראק לצורך תמיכה לוגיסטית ומוכנות למבצעי חילוץ טייסים, זאת למרות שצבא עיראק שחרר הצהרה לפיה נכון לתחילת מרץ, אין במדינה "בסיסים או כוחות לא מאושרים".
הזרוע הדרומית של המערך התמקמה באיחוד האמירויות, שם נפרסה בחשאי סוללת "כיפת ברזל" עם כוחות ישראליים, שלווה בביקורים חשאיים של צמרת המדינה באבו דאבי.
מלשכת ראש הממשלה ומדובר צה"ל לא נמסרה תגובה לממצאי התחקיר.
