הסנגוריה הצבאית פתחה הבוקר (שישי) חזית משפטית מול מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, והיועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, בדרישה נחרצת להימנע מהרחבת הליכי ביקורת המדינה בנוגע לאירועי ה-7 באוקטובר לנושאים המוגדרים כ"נושאי ליבה".
בפנייתם הרשמית, טענו בסנגוריה הצבאית כי חקירת אירועים טראומטיים אלה מחייבת התייחסות זהירה ומיוחדת, והרחבת הביקורת על ידי המבקר חורגת מסמכותו החוקית.
לטענת הסנגוריה הצבאית, בהתאם לחוק יסוד: מבקר המדינה ולמשפט החוקתי בישראל, הסמכות הבלעדית לבדיקת אירוע בסדר גודל לאומי כדוגמת הטבח, שאף תואר על ידי בית המשפט העליון כ"האסון הגדול ביותר בתולדות כ-150 שנות ההתיישבות היהודית הציונית בארץ ישראל", נתונה לוועדת חקירה ממלכתית בלבד, ולא למבקר המדינה.
תגובה חריפה במיוחד נמסרה ממשרד מבקר המדינה לדרישת הסנגוריה הצבאית. בהודעה רשמית נאמר: "אנחנו רואים בחומרה רבה את הודעת הסנגוריה הצבאית על "העדר סמכות" למבקר המדינה לקיים ביקורת על אחד הכשלים החמורים בתולדות מדינת ישראל. מדובר בניסיון להתכחש להוראה מפורשת של חוק יסוד מבקר המדינה, הקובע שלמבקר המדינה יש סמכות לבקר כל עניין שיראה בו צורך (סעיף 2)".
יתרה מכך, במשרד המבקר הזכירו פסיקה תקדימית של בג"ץ מלפני ימים ספורים, אשר נתנה תוקף של פסק דין להסכמות בין צה"ל והשב"כ למבקר המדינה בנוגע לביקורות בנושאי הליבה ומחקה עתירות שהוגשו בנושא. לדבריהם, במהלך הדיונים בבג"ץ הובהר על ידי שופטי בית המשפט העליון כי אין כל בסיס משפטי לטענת חוסר הסמכות. עוד צוין כי עתירות אלה נדונו במשך חודשים ארוכים וגרמו לעיכוב משמעותי בהליך הביקורת.
בסיום תגובתם, הדגישו במשרד המבקר כי הביקורת על אירועי ה-7 באוקטובר מתבצעת על כלל הדרגים – המדיני, הצבאי והאזרחי, וכי כפי שהצהיר המבקר בעבר, ככל שתוקם ועדת חקירה ממלכתית, הוא יתאם עמה את גבולות הגזרה. "המבקר מתניהו אנגלמן נחוש לספק לאזרחי ישראל תשובות לשאלות הקשות באמצעות ביקורת המדינה שהינה גוף עצמאי ובלתי תלוי. שום ניסיון להתחמק מביקורת נוקבת לא יצלח", לשון ההודעה החריפה. העימות הציבורי והמשפטי בין הסנגוריה הצבאית למבקר המדינה מעיד על הרגישות הרבה והמחלוקות העמוקות סביב חקירת אירועי הטבח והכשלים שקדמו לו.
