בשעות האחרונות הוצגה בפני הדרג המדיני תוכנית מבצעית מקיפה שמטרתה להביא להכרעת החמאס ברצועת עזה ולשחרור החטופים. המתווה, שפותח בהובלת הרמטכ"ל והפיקוד הבכיר של צה"ל, קיבל את אישור שר הביטחון וראש הממשלה לאחר שנידון במסגרת הקבינט המדיני-ביטחוני.
כחלק מתהליכי העבודה המקובלים, הוזמנו נציגי מערכת הביטחון להציג את עיקרי התוכנית בפני חברי ועדת חוץ וביטחון של הכנסת. ועדה זו, המהווה את אחד ממנגנוני הפיקוח המרכזיים של הרשות המחוקקת על פעילות הממשלה בתחומי החוץ והביטחון, אמורה לקבל דיווחים ולקיים דיונים על המהלכים המתוכננים, גם אם חלקם חסויים.
אולם, לטענת סגן יו"ר הכנסת חנוך מיליבצקי, הדיון שהתקיים לא אפשר פיקוח פרלמנטרי אפקטיבי. בראיון לתחנת הרדיו גלי ישראל, מדווח מיליבצקי כי ביקש מידע קונקרטי אודות התוכנית המבצעית, אך לא זכה למענה מספק, מה שהוביל להחלטתו לעזוב את הישיבה במחאה.
בהתייחסו לאירועים שהתרחשו בוועדה, פירט מיליבצקי את השתלשלות העניינים והביע תסכול מהתנהלות נציגי מערכת הביטחון: "הגענו היום לדיון בועדת חוץ וביטחון, שאלנו שאלות ופשוט לא קיבלנו תשובות. שאלנו שאלות ספציפיות, האם התכנית החדשה כוללת את כיבוש עזה, האם היא כוללת טיהור, האם היא כוללת חידושים לעומת התכניות הקודמות – ופשוט לא ענו לי. הבנתי שאין לי מה לעשות שם אז פשוט קמתי ויצאתי. חשוב שהציבור הישראלי ידע שכרגע נציגיו בכנסת לא יכולים לנהל את הליך הפיקוח והבקרה שהם אמורים לבצע עבורו."
מיליבצקי התייחס בדבריו לשאלות מהותיות הנוגעות לאופי המבצע המתוכנן, ובהן האם הוא כולל את כיבושה המלא של רצועת עזה וכיצד הוא נבדל מהתוכניות שהוצגו בעבר. העובדה שלא קיבל מענה לשאלות אלה, לטענתו, מגבילה את יכולתה של הכנסת לפקח באופן אפקטיבי על פעילות הממשלה והצבא בזירה זו.
ועדת חוץ וביטחון של הכנסת אמורה לשמש כזירה שבה מתקיים האיזון העדין הזה, כאשר חבריה, בעלי סיווג ביטחוני מתאים, יכולים לקבל מידע מסווג ולקיים דיונים חסויים. מחאתו של מיליבצקי מעלה סימני שאלה לגבי האפקטיביות של מודל זה בעת הנוכחית, ובמיוחד בהקשר של מבצע "מרכבות גדעון" המתוכנן.
איך הוא דומה לפוטין נראה כאח שלו