בזמן שבישראל מתקיים דיון ציבורי ער סביב שחרורו של החייל עידו אלכסנדר ללא תמורה ישירה, מציג ליקאא מכי, חוקר בכיר ברשת התקשורת אל-ג'זירה, ניתוח שונה של האירוע. לפי הערכתו, חמאס דווקא יצא מחוזק מבחינה אסטרטגית מעסקת השחרור, למרות שלא קיבל תמורה מידית או מוחשית.
מכי טוען כי הרווח האסטרטגי עבור חמאס מתבטא במספר מישורים משמעותיים. ראשית, נוצרו סדקים ביחסים בין ארצות הברית לישראל סביב המהלך. שנית, לדבריו, נוצר חוסר בהירות בקרב מקבלי ההחלטות בישראל, אותם הוא מכנה "הציונים", שהוביל למתחים פנימיים בין הגורמים השונים, ובינם לבין הממשל האמריקאי.
היבט נוסף שמדגיש החוקר הוא הפגיעה במעמדו הדיפלומטי של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו. לטענתו, האופן שבו התנהל תהליך השחרור גרם לכך שנתניהו "מצטייר כחסר אונים מול ארה"ב והנשיא האמריקני דונלד טראמפ" – תדמית שמחלישה את מעמדו הן בזירה הבינלאומית והן בזירה הפנימית.
מכי מציין כי המהלך משתלב באסטרטגיה רחבה יותר של חמאס, שמנסה "לחתור להגיע להסכמות על הפסקת אש מול טראמפ, כאלו שיחייבו את ישראל להישמע להן". דברים אלה מרמזים על ניסיון של הארגון לעקוף את הדיאלוג הישיר עם ישראל ולהפעיל לחץ באמצעות הממשל האמריקאי.
ברשימת ההישגים האסטרטגיים שמונה החוקר, מופיעים גם שני תקדימים משמעותיים: האחד הוא "יצירת הדימוי לפיו חיי האמריקנים חשובים יותר מחיי הישראלים בראיית ממשלת ישראל", והשני הוא "יצירת התקדים של מו"מ ישיר עם ארה"ב ללא ידיעת ישראל". שני אלה, לטענתו, מחלישים את עמדת המיקוח הישראלית ומערערים על הקשר ההדוק בין המדינות.
בסיכום דבריו קובע מכי כי ההישג המשמעותי ביותר של חמאס מהמהלך הוא "גרירת ארה"ב לפעילות שתביא להפסקת המלחמה ברצועת עזה הסותרת את המדיניות של ממשלת ישראל החותרת להכרעה". בכך, לפי הערכתו, מצליח הארגון להשיג יעד אסטרטגי ללא ויתורים משמעותיים מצדו.
חשוב לציין כי הניתוח המובא בכתבה מייצג את עמדתו של החוקר מאל-ג'זירה, ומשקף את האופן שבו מוצג האירוע בערוץ התקשורת הערבי, בעוד שבישראל קיימות פרשנויות שונות לגבי משמעות המהלך והשלכותיו האסטרטגיות.
אל תבטחו בנדיבים