דיון שהתקיים היום (שני) בוועדת החינוך של הכנסת בנושא "החרמת תפילין מנערים בבתי ספר ממלכתיים" הפך למעמד טעון ומרגש, כאשר שר המורשת, עמיחי אליהו, שלף זוג תפילין עתיקות והציג אותן בפני חברי הוועדה.
"אני מחזיק פה בידיים את התפילין של סבא גדליה וייס זצ"ל", פתח השר את דבריו, והסביר כי מדובר בתפילין של גיסו. "את התפילין המקוריות שלו הגרמנים לקחו ממנו במחנה, אך יהודי אחר שהיה עמו במחנה העבודה, שהתקשה להניח תפילין בשל כעסו על אלוהים, העביר לגדליה את התפילין שלו באומרו: 'אני מבקש שתניח אותן גם בשבילי'."
השר אליהו תיאר כיצד גדליה וייס המשיך להניח את התפילין מדי יום, תוך סיכון חייו, לאורך כל תקופת המלחמה ואף במשך ארבע שנים נוספות בשבי הסובייטי.
על רקע סיפור הגבורה והמסירות למסורת, מתח השר אליהו ביקורת חריפה על תופעת מורים ומחנכים המונעים, לטענתו, מתלמידים להניח תפילין בבתי הספר הממלכתיים. "איך ייתכן שבמדינת ישראל, במדינה היהודית, יש מורים ומחנכים פרוגרסיבים שנלחמים בנוער הטוב שלנו שרק רוצה להתחבר לזהות שלו, למורשת שלו?" – תהה השר בפני חברי הוועדה.
אליהו המשיך והעצים את דבריו: "הנוער שלנו – הוא נוער חכם ונבון, תראו את החיילים שלנו, איך הם מבקשים עוד קצת ציציות, עוד קצת יהדות, צעירים שמבקשים לחבר עצמם לשרשרת הדורות היהודית, ותראו לעומתם את המורים והמנהלים הפרוגרסיבים, את הגנרלים בוגרי הקרנות הזרות כקרן וקסנר, המבקשים בדיוק את ההיפך, פחות יהדות, פחות זהות."
השר אליהו סיכם את דבריו הנרגשים, תוך שח"כ גלעד קריב מביע קולות התנגדות ברקע: "אם סבא גדליה וייס יכול היה לשמור על המסורת הזו תחת איום מתמיד על חייו – האם נאפשר אנחנו לקומץ פרוגרסיבים לנתק את הנוער שלנו מהשורשים שלו? יש לי דמעות בקצה העיניים רק מעצם המחשבה, אנחנו לא נאפשר את ההתנהלות הזו, בוודאי שלא במדינת היהודים, ובוודאי שלא בנושאים שהם ליבת קיומנו כעם יהודי".
