שורד השבי קית' סיגל, השתתף היום (שלישי) בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת והעיד על החוויות הקשות והאלימות שחווה כלפי עצמו וכלפי חטופים אחרים במהלך שהותו הארוכה בשבי ארגון הטרור חמאס. סיגל, ששוחרר לאחר 484 ימים בשבי, הגיע במטרה להשמיע את קולם של 50 החטופים שעדיין מוחזקים בעזה, כבר 641 ימים.
"באתי לפה כדי לספר על הקושי שם ולהמחיש עד כמה שאני יכול את הסבל של חמישים החטופים שעדיין שם," פתח סיגל את עדותו המטלטלת. "אני הייתי שם 484 יום, הם שם 641 יום. קשה מאוד לתאר במילים את הסבל שהם עוברים." הוא תיאר את הניתוק הקשה מהמשפחה, ואת ההתמודדות עם אלימות והתעללות יומיומית. "הוחזקתי יחד עם עמרי מירן, יש לו אישה ושתי בנות קטנות, הניתוק מהמשפחה מייסר כשלעצמו, וזה מבלי להזכיר את האלימות וההתעללות."
על האלימות שחווה באופן אישי סיפר: "איימו להרוג אותי כמה פעמים, הצמידו נשק לראש שלי." אך לא רק הוא סבל: "גם ראיתי חטופים וחטופות שחוו אלימות קשה ביותר ואיומים בלהרוג. הייתי עד לחטופה שעברה עינויים קשים, הצמידו מוט חד למצח שלה, הצמידו אקדח לראש שלה."
לדברי סיגל, מראות אלו רודפים אותו עד היום. "המראות האלה רודפים אותי עד היום הזה וזה נהיה קשה יותר ויותר. אני אמנם חזרתי בגוף אבל חלק ממני נשאר בעזה, עם עמרי ועם גלי וזיו ברמן. הם שם סובלים כל דקה." הוא הוסיף פרטים על מצבם של חבריו לשבי: "הפרידו אותם בשבי, הם נפצעו. אבא שלהם דורון במצב רפואי קשה מאוד."
סיגל התייחס גם למצבו של מתן אנגרסט: "הייתי גם עם מתן אנגרסט, שנפצע קשה ב-7.10 וסוחב איתו את הפציעות שלא הגלידו עד היום." הוא הדגיש את תנאי השבי המשפילים, שכללו אפילו דרישות בסיסיות: "היינו צריכים לבקש ולהתחנן ללכת לשירותים, חווינו התעללויות ואלימות." הוא חשף כי מתן סבל במיוחד במנהרות: "מתן גם היה במנהרות, סבל שם ממצוקה נשימתית. כדי לשמור עליו בחיים כדי שיוכלו לסחור בו, הוציאו אותו מהמנהרה."
בסיום עדותו, הציב סיגל דרישה ברורה: "מתן נלחם בשביל לשמור על הקיבוץ שלי ב-7.10 ואנחנו חייבים להילחם כדי להחזיר אותו ואת כל השאר." דבריו של סיגל משמשים תזכורת מצמררת למציאות האכזרית של החטופים ברצועה ולקריאה הדחופה לפעול להשבתם.
