שר החוץ גדעון סער צפוי להמריא מחר (שני) לבריסל, בנסיעתו המדינית השלישית לאירופה בתוך שבועיים בלבד, במטרה לחתום את קרב הבלימה נגד יוזמותיהן של מדינות באירופה נגד ישראל.
ישראל נמצאת בימים אלו בעיצומו של מאבק מדיני אינטנסיבי, רגע לפני הדיון הגורלי שיתקיים ביום שלישי בבריסל. דיון זה, במועצת שרי החוץ של האיחוד האירופי, יבחן מחדש את הסכם האסוציאציה המכונן את יחסי ישראל עם האיחוד, על רקע טענות שהועלו בנוגע למלחמתה בעזה. לאחר שבועות של חשש מ"צונאמי מדיני", נראה כי המאמצים הדיפלומטיים של ישראל מתחילים לשאת פרי, ואיתותים חיוביים מתקבלים מהשטח.
קצב הנסיעות של שר החוץ לאירופה, מעיד על המרתון הדיפלומטי חסר התקדים שהוא מנהל, במטרה לגייס כמה שיותר מדינות לתמיכה בישראל. שבועיים האחרונים נפגש סער עם שישה שרי חוץ, שני נשיאים וראש ממשלה, ובמהלך מחר בערב ייערך אירוע השיא של הקמפיין: פגישה עם שרת החוץ של האיחוד האירופי, קאיה קאלאס.
גורמים מדיניים בירושלים מציינים כי משרד החוץ ובראשו השר סער, משקיעים מאמצים כבירים בחזית האירופית. "הוא מוביל את זה, הוא לקח את הסיפור האירופי ומושקע בו", סיפר גורם המצוי בפרטים ל-N12, והוסיף כי "יש תוצאות, ישראל הצליחה לייצר גוש מדינות משמעותי באירופה לטובת ישראל".
למרות חוסר הוודאות המובנה לפני הצבעות מסוג זה, הכיוון הכללי מסתמן כחיובי. מקורות אירופיים אישרו אף הם ל-N12 כי קיימת סבירות נמוכה מאוד להצבעת קונצנזוס נגד ישראל. גם בהחלטות הדורשות רוב "איכותי" (תמיכה של 50% מהמדינות ו-60% מתושבי האיחוד), נראה שיהיה קשה לקדם מהלכים פוגעניים. "יש בלוק מספיק גדול של מדינות שיגנו על ישראל מהצעדים הקיצוניים שצריך עבורם קונצנזוס", ציין מקור אירופי ידידותי.
פגישתו של סער עם קאיה קאלאס, שירשה את ג'וזפ בורל בתפקיד שרת החוץ של האיחוד האירופי, נתפסת כבעלת חשיבות רבה. קאלאס נחשבת לרוח מרעננת ביחס לקודמה, ומובילה כעת את הפעילות המדינית של האיחוד מול ישראל.
האיחוד האירופי פועל בהחלטות רחבות על בסיס קונצנזוס של כל 27 המדינות החברות. בישראל נחושים להבטיח שגם החלטות שאינן דורשות קונצנזוס מלא, אך דורשות רוב "איכותי", לא יעברו נגדה.
בירושלים מעריכים כי גרמניה ואיטליה, שתיים מהמדינות הגדולות והמשפיעות באיחוד, יעמדו ברוב וודאי לצידה של ישראל. מנגד, ספרד צפויה להצביע בוודאות נגד ישראל, וגם צרפת מסתמנת כבעייתית. "גם ברוב המדינתי המצב שלנו לא רע", מציין הגורם המדיני. "מצבם של שוחרי רעתנו השתנה לרעתם, ובגלל המאמצים שנעשים בישראל הסיכוי שניפגע יורדים".
חלק ניכר מהמאמץ הדיפלומטי מתמקד בקשריו האישיים של השר סער עם מקבילו הגרמני, יוהאן וואדפול. גרמניה נתפסת בירושלים כ"מצפן" עבור מדינות רבות באיחוד. בנוסף, אוסטריה נרתמה אף היא לטובת ישראל, ובשבוע שעבר הוקם בווינה "משולש ישראל-גרמניה-אוסטריה" – ציר של מדינות בעלות השפעה חיובית במסדרונות האיחוד. שרת החוץ האוסטרית, ביאטה מיינל-רייזינגר, כבר הדגישה כי תתנגד להשעיית הסכם האסוציאציה, וכי החלטה כזו תפגע גם באירופה.
ישראל מחלקת את מדינות אירופה לקבוצות: "בטוחות" בתמיכתן (כמו הונגריה, איטליה, גרמניה, יוון, צ'כיה, בולגריה וקפריסין), "נוטות" לצידה (המדינות הבלטיות, פולין, אוסטריה) ו"מתנגדות" בוודאות (ספרד, סלובניה ואירלנד, שכבר קידמו שורה של מהלכים אנטי-ישראליים). בישראל מדגישים כי המאמצים נמשכים מול כל המדינות מלבד אלו שכבר הוגדרו כ"אבודות".
"עד עכשיו, שלוש פעמים באו לחפש את הראש שלנו", אמר גורם בכיר, "ספרד, סלובניה, אירלנד – הכוחות השליליים באיחוד האירופי – זו פעם שלישית שהם מנסים לפגוע במדינה ישראל. פעמיים זה כבר לא צלח, ועכשיו זו צפויה להיות הפעם השלישית".
סוגיה נוספת, הנחשבת נפיצה במיוחד, היא סנקציות נגד המתיישבים. למרות שאינה קשורה ישירות להסכם האסוציאציה, החלטה כזו עלולה לזכות בתמיכה רחבה. עם זאת, גם כאן נדרש קונצנזוס, ובישראל בונים על הונגריה שתמשיך להתנגד למהלך.
