באולמי סקויה במעלה החמישה התכנסו הערב (רביעי) גדולי ישראל מכל החוגים והעדות לכינוס חירום היסטורי. ראשי הקהילות והמנהיגים הרוחניים דנו ב"מתחולל בארצנו הקדושה בעת האחרונה", והתייחסו באופן מפורש ל"כפייה ואיומים" לשינוי סדרי בראשית והסכמות רבות שנים, וכן ל"דרישות דרקוניות שלא היו מעולם" כלפי הציבור החרדי.
בתום הכינוס, פורסמה סדרה של החלטות המגדירות את "דעת התורה והאמונה כפי שהנחילונו אבותינו מסיני":
א. "אל תגעו במשיחי" – הגנה על לומדי התורה: ההצהרה קובעת כי "ציבור עמלי התורה המה מובחרי אומתינו, מקיימי הבריאה, ועליהם גאוותינו ותפארתינו". גדולי ישראל הכריזו והזהירו: "אל תגעו במשיחי, אל תהינו לפגוע בשום בן תורה. כי כל מיעוט והפחתה כלשהי של הוגי התורה, סכנה גדולה היא לכל יושבי הארץ, ובפרט בעת הזאת עת מלחמה". הם קראו להוסיף "חיילים ופלוגות נאמנות לתורתינו הקדושה" על מנת "להרבות שמירה עליונה לעם היושב בציון", והבהירו כי "אין כל כוח וזכות לאי מי להציב מכסות ויעדים והגבלות כל שהן".
ב. עמידה איתנה מול סנקציות ופיתויים: גדולי הדור הצהירו בבירור כי "שום סנקציות וגזירות, עונשים ומעצרים, לא ישפיעו עלינו כמלוא נימא להסיטנו מאורחותינו". הם הדגישו כי הציבור החרדי לא ניזון מ"פיהם" של מנהיגי העולם, אלא מ"מנהיג העולם מעוז מבטחנו". ההצהרה מתייחסת גם לניסיונות "לפתות ולצוד בחורים ואברכים לצבא" באמצעות "מסלולים ייעודיים לחרדיים" או "מסלולים חרדים אזרחיים". ההורים והמחנכים נקראו "להזהירם באזהרה כפולה ומכופלת שלא ליפול בפח רשתם, כי הכל נעשה כהטמנת מלכודת מסוכנת לעתיד היהדות החרדית כולה".
ג. התבדלות מוחלטת ואיסור גיוס: "סוד ויסוד קיומו של ציבור היראים" הוא "הליכה בדרך התורה והיראה על טהרת הקודש, מתוך התבדלות מוחלטת מכל חיי ומושגי העולם החילוני של פורקי עול תורה". הצבא מוגדר כ"מסגרת שכל מהותו פריקת עול מלכות שמים", וכניסה אליו "מעמידה את צאצאיו ועתיד דורותיו בסכנה עצומה". לכן, "אסור להם ללכת לשום מסגרת צבאית בשום אופן", ומובהר כי "כל בחור ואברך יעשה כל לעמוד בעוז באמונתו ולא להתפתות ללכת לצבא".
ד. קריאה לתפילה ויום צום כללי: הכינוס קרא ל"עם ה' לשפוך לפניו לבבכם", ולהרבות בתפילות בלב שלם – ביחיד, בציבור או בעצרות עם – לביטול הגזירות. יום תפילה כללי לביטול הגזירה נקבע לערב ראש חודש אלול, בליווי תשובה ותיקון מעשים. הוכרז על ביטול מלאכה באותו היום, למעט למי שתחת מעביד. בנוסף, כל מי שמסוגל מגיל ט"ו ומעלה נקרא לצום חצי יום, ומי שאינו יכול, ייפדה בנתינת כסף לצדקה.
ה. חיזוק עולם התורה והיערכות עתידית: ראשי הישיבות, המחנכים וראשי הכוללים נקראו להדריך את התלמידים והאברכים, ולהחדיר בליבם את "זכות גדולה ועצומה" שנפלה בחלקם בלימוד התורה. הם נדרשו לחזק את ביטחונם ושמחתם של הצעירים "על זכייתם העצומה להקריב מנחה לה' ולסבול למען כבוד שמו יתברך".
